כמה את לוקחת כדי להקשיב לדופק של תוכי?

 
. הפוסט הזה הוא עתידני. זו שאלה ששאל אותי היום לקוח שיבוא מחר.
 
או במילים ברורות יותר – כמה אני מעיזה לקחת על "הקשבה לדופק" של התוכי. 
 
והוא הרי לקוח שכבר היה אצלי בעבר. וכבר שילם על בדיקה. אז למה בעצם לקחת כסף שוב? 
הוא רוצה שאערוך בדיקת מעבדה לתוכי שלו כדי לדעת אם הוא נשא של החיידק שעלול להדביק בני אדם.
 
יפה, אמרתי לו. אני לא יכולה להכריח אותך לבצע בדיקה בתוכי שלך.  כך או כך, עבור  בדיקת מעבדה צריך לשלם בנפרד (והכסף נשלח למעבדה) ,ובדיקת התוכי עצמו כרוכה בתשלום נוסף.
 
"אני הרי יודע שהתוכי נושם". הוא ממשיך ואומר לי. "אז למה את לוקחת כסף על הקשבה לדופק שלו"?
 
עברו חמש שעות ואני עדיין המומה מהשאלה וקצת כעוסה כשאני כותבת . בכלל לא יודעת אם הפוסט יתפרסם או לא, הכתיבה היא  יותר בגדר חוויה טיפולית עבורי.
 
תזכיר לי, לקוח יקר, למה אני צריכה לבדוק לך תוכי (בדיקה שלוקחת כחצי שעה) על חשבוני? התוכי, אגב, שווה כאלפיים שקל.
 
לפעמים אני צריכה תזכורת למה בעצם אני וטרינרית, ולא נגיד רופאה. שם לפחות לא צריך לדבר על כסף כל הזמן. עושים מה שצריך (כן, אני יודעת שאני תמימה מאד) אבל אף אחד לא יגיד לך שהפציינט הרי נושם ולא צריך לבדוק.  
 

 

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.  

 

 
 

פוסט זה פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על כמה את לוקחת כדי להקשיב לדופק של תוכי?

  1. ענת פרי הגיב:

    בכל מקצוע היית פוגשת את הלקוחות מהסוג הזה. לדעתי את מאד מנומסת. אני הייתי מציעה לו, אם הוא יודע לבד שהתוכי נושם, שיעשה גם את שאר הבדיקות לבדו ולא יטריד אותך.

    זה לפחות מה שאני מציעה לאלה שרוצים תרגום מלטינית בחצי מחיר כי שלוש מלים בטקסט הם הבינו בעצמם.

  2. שלומית הגיב:

    את כמובן צודקת. אני בהחלט יותר מדי מנומסת ופחות מדי אסרטיבית.
    שנים של חינוך קלוקל(לא בציניות)

    אני מרגישה ממש פגועה אחרי כל שיח ודין כזה ולצערי נאלמת דום ולא משיבה מלחמה שערה.
    ויכוח דומה קורה לפעמים בשבתות.
    אני בהחלט מוכנה לבדוק פציינטים חולים בשבת.
    אבל אז מתחילים להתווכח ולהעמיד אותי במקום לא נעים.

    ואני תוהה למה בעצם. הרי אף אחד לא יחשוב שאינסטלטור, לדוגמה, יבוא אליו ללא תשלום.
    אני חושבת שבמקצועות חופשיים אנשים מרשים לעצמם. כך בתרגומים ללטינית )(חייכתי עד מאד מהדוגמה שנתת…) וכך גם אצלי.

  3. מיכאל הגיב:

    היה לי תמיד משפט אחד קבוע, שאמנם תמיד הרגשתי כמו רמאי כשהשתמשתי בו, אבל הוא לפחות מנע את הויכוחים המיותרים והמשפילים מבחינתי.
    לאותם לקוחות נהגתי לומר:" במיוחד בשבילך אני אעשה לך הנחה מיוחדת", ולנקוב בתעריף הרגיל שלי. הזן המיוחד של ישראליטוס-נון-פראיירוס שמחו בחלקם ושתקו.
    לשמחתי – רוב הלקוחות הבינו שעל שירות צריך לשלם , או לחילופין במידה והתעריף לא נאה להם – ללכת למתחרים.

  4. Luna הגיב:

    וכך נולדה הציניות

    תתרכזי בתוכי ובחשבון…
    🙂

  5. ravid הגיב:

    לד'ר שלומית שלום רב יש לי תוכי ג'קו בן שנה ויש לי מספר בעיות אצלו 1)הוא לא מדבר והוא כבר בן שנה )אני מדבר איתו הרבה) 2)הוא מורט לעצמו את הנוצות ואני משחק איתו הרבה למרות שרוב היום הוא במרפסת והאם מותר לא להיות בכלל במרפסת שקר או חם או שהוא צריך להיות בבית תמיד? בתודה רביד

  6. ravid הגיב:

    לד'ר שלומית שלום רב יש לי תוכי ג'קו בן שנה ויש לו מספר בעיות אצלו 1)הוא לא מדבר והוא כבר בן שנה )אני מדבר איתו הרבה) 2)הוא מורט לעצמו את הנוצות ואני משחק איתו הרבה למרות שרוב היום הוא במרפסת והאם מותר לו להיות בכלל במרפסת שקר או חם או שהוא צריך להיות בבית תמיד? בתודה רביד

  7. שלומית הגיב:

    אני מקבלת את כל התגובות, ועניתי לך בפוסט הראשון שהגבת. אין צורך לשלוח כמה פעמים.

  8. רונן הגיב:

    רציתי לישאול באיזה גיל פחות או יותר הוא מתחיל לדבר אצלי הוא חודש קניתי אותו ממגדל והא אמר לי שהוא בן חצי שנה ויש לו או לה טבעת על הרגל אשמח עם תחזרי אליי לכתובת או שתשאירי לי טלפון תודה רונן

  9. שלומית הגיב:

    ראשית, לא כל הג'אקויים מדברים. אלה מהם שכן, מתחילים בד"כ אחרי גיל שנה.
    בממוצע 14 חודשים.

כתוב תגובה לשלומית לבטל