מה שעצם פצפונת יכולה לעשות. הגודל באמת לא קובע. ושנה טובה מהלב שלי אליכם

מה שאתם רואים כאן בתמונה הם שתי חתיכות עצם קטנטנות. ממש פצפוניות. חצי ס"מ בקושי. וזה מה שכמעט הרג את דייזי , כלבה מתוקה שאכלה עצמות עוף.

עצם דייזי

כשהגיעה אלינו, היא כבר היתה במצב גרוע, עם נוזלים בחלל הבטן, צואה דמית, וחוסר תיאבון. הצילומים לא היו חד משמעיים, אבל באולטרה סאונד ראינו בבירור שיש קצת, ממש קצת נוזלים בחלל הבטן. . ד"ר דנה טולקין לקחה דגימה למיקרוסקופ וראתה תאים דלקתיים.
כלב צעיר+נוזלים בחלל הבטן+ ארוחת עוף= חשד ברור לפרפורציה, כלומר חור במערכת העיכול. אבל איפה? דייזי הוכנסה לניתוח כשהיא במצב קשה והבעלים יודע שאולי לא תשרוד.
ד"ר קובי טננבוים מצא את העצם הקטנטנה תקועה בחיבור בין הושט לקיבה.
הבעלים היה ספקן ולא האמין שעצם כזו קטנה כמעט גרמה למות דייזי.

אז ד"ר טננבוים לקח את העצם והעביר אותה על היד שלה. היא קפצה! זה היה חד וכואב!

(ד"ר טננבוים הוא בנאדם עם יכולות שכנוע )

ודייזי? משתפרת מיום ליום, אוכלת, כמעט ולא מקיאה, עירנית ופעילה.

 

טיפ לשנה החדשה: אל תתנו עצמות.

 

אז שתהיה לנו שנה חדשה וטובה, שנהיה בריאים, ושמחים, ומוקפים באהבה, שנקרא ספרים טובים, שנשמע מוזיקה מרגשת, שנמצא זמן ללמוד (על יפן ומזרח אסיה ואמנות, אמן סלע, וצרפתית,) שנצליח לעשות פירואט כפול על פוינט ולהשתפר בבלט אפילו שהשיפור הוא כמעט בלתי נראה.  ושנשמח במה שיש.

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | 8 תגובות

אני אזרחית טובה, זו המשטרה שלנו שלא. או: רוצים פספורט מזויף?

 

אני עונה על שאלות בנושאי תוכים באתר מסוים בהתנדבות (כי זה נראה לי ממש חשוב שיהיה וטרינר זמין, שעונה).

מדי פעם מישהו משחיל פרסומת לתוכים או לציוד לתוכים ואני כמובן מוחקת אותה.

היום קיבלתי פרסומת מעניינת. מישהו מכריז על עצמו כזייפן דרכונים אמיתיים,

רישיונות נהיגה, תעודות זהות ומסמכים רשמיים שונים כמו גם כסף מזויף. הכול באיכות מעולה, והוא מבטיח שרות מצוין, אחד הטובים בעולם. 

אני אזרחית טובה.

צלצלתי למשטרה. למוקד החדש שלהם, 110.

המוקדנית  עונה לי באדישות : גבירתי (אהבתי, גבירתי תמיד עושה לי את זה) , את צריכה לגשת לתחנה ולפתוח תיק.

אחרי שקצת לחצתי אמרה : טוב, את יכולה גם לפנות לאתר הפייסבוק שלנו.

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | 4 תגובות

בוחרת שוב!

בוחרת שוב-

במקצוע שלי.

לכו לראות את ה"וטרינרית מיוקון" בנשיונל גיאוגרפיק. אם לא הייתי כבר וטרינרית- הייתי הולכת ללמוד את המקצוע המגוון והלא קל הזה, והמרתק כל כך.

בהתחשב באישיות המפוצלת שלי (לא באמת, רק שאני חייבת לעשות כמה דברים במקביל ) , אני מתחילה להבין למה בחרתי ברפואה וטרינרית , בחירה שהייתה לא לגמרי מודעת.

כי יש ימים שאני שוכחת את זה.

רק לקראת סוף הפרק שראיתי (סה"כ 2 פרקים בינתיים, אני לא ממש רואה הרבה טלוויזיה) קלטתי שלא הייתי יכולה לעבוד כמו מישל, הווטרינרית. שעוברת מכבש בר לאייל הצפון , מאבחנת צליעה בסוסים , מסרסת חזירים ואחר הצהרים מטפלת בכלבים וחתולים.

מישל והרופאה הצעירה שעובדת אתה  לובשות לעבודה תמיד מעין אוברול חסר צורה ירקרק, אוברול של פועלים… .

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | כתיבת תגובה

מחפשת מומחה לאינסטוש!

אני נכנעת. חייבת אינסטגרם לבית החולים שלי. לא אישי, ברור שלא. 

התחלתי ללמוד לבד . זה ממש לא נראה מסובך אבל אין לי סבלנות לשמוע הרצאות באינטרנט

צריכה מישהו מעולה בתחומו שיוכל לתת לי שעה או חצי שעה , כמה שצריך(אני לומדת ממש ממש מהר) איך לעשות, איזה תיוגים לבחור., ומה עוד כדאי לדעת.  בתשלום, כמובן.

אשמח אם תשתפו.

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | 6 תגובות

וטרינרים ללא גבולות: טיפלתי בתוכי מרצועת עזה!

 

אתמול בצהרים קיבלתי טלפון מאביהו שרווד מהעמותה למען חיות הבר. יש ברצועת עזה תוכי עם כוויה בזפק. את מסכימה לבוא לנתח אותו?

ברור שאמרתי כן. ותוך 24 שעות אביהו הפך את העולם. קיבלנו אישורים להיכנס למעבר הגבול ארז, קיבלנו אישור להכניס קליניקה ניידת , ואפילו אישרו לנו לצלם שם.

התוכי היה ממש מסכן. ממש. כשאמרתי שאני צריכה שיהיה חצי שעה בצום אמר לי אביהו שהוא כבר בצום שבוע. ידעתי שאני הולכת לנתח נגד כל הסיכויים. אבל אם לבעלים של התוכי מספיק אכפת ממנו (אחרי שווטרינרים ברצועה אמרו לו להרדים אותו) אז אני באמת חושבת שמגיע לו סיכוי לחיים.

לא הייתי לבד. היו אתי אביהו ואנשי הצוות שלו,המקסימים והמיומנים עד מאד. היה אתי ד"ר עופר צדוק שתרם את זמנו ואת הקליניקה הניידת שלו ועזר לי . והיה אורי מדר , מתאם החקלאות ברצועת עזה.,שדאג לאישורים.

ולמה היה לי כל כך חשוב לבוא ולטפל בתוכי?

אם הייתם שואלים אותי לפני שנה או שנתיים הייתי אומרת שלכל בעלי החיים מגיע טיפול ווטרינרי ראוי.

את זה אני כמובן אומרת גם היום. . והייתי אומרת שחשוב לי שהם, העזתים, יראו שאכפת לנו. מהם ומבעלי החיים שלהם.

והיום אני מוסיפה ואומרת . אני עושה את זה כדי שהאנשים כאן, בצד שלנו, יראו שגם מעבר לגדר יש אנשים . אנשים שאכפת להם מבעלי החיים שלהם אנשים חומלים. שמוכנים להפוך את העולם כדי שהתוכי שלהם יזכה בסיכוי לחיים.

ברגע שנראה אותם ככה הדברים יתחילו להסתדר.

אני מרגישה ברת מזל שזכיתי לתרום את היום הזה ואולי להציל עוד תוכי. ואת השלום. (בקטנה, כן?)

 

.  מחר אנסה להעלות סרטון או שניים.

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | 15 תגובות

כפרה, את אוהבת חיות?

הטלפון מצלצל בעשר בלילה. אני עונה.

דבר ראשון שואלים אותי אם אני יודעת לטפל בתוכים.  לגיטימי. 

ואז , מתארים לי תוכי שנשמע חולה. באמת חולה, מזה יומיים.

  אני ממליצה לבעלים שיביא את התוכי עכשיו. עשר בלילה.

אבל הוא צריך לדעת  שביקור עכשיו עולה יותר מאשר ביקור בשעות הרגילות. הגיוני, לא?

הבנאדם אומר לי: תשמעי, תשמעי, תשמעי. כפרה. את אוהבת חיות, נכון? אז את תראי אותו עכשיו במחיר של מחר בבוקר. זהו.

אני עונה לו. כשאני בודקת פציינט בלילה  זה עולה יותר..

אומר לי כפרה, כפרה, כפרה. (כך במקור) את לא מבינה. התוכי עלה לי אלפיים דולר. את תראי אותי עכשיו , ובמחיר של הבוקר. 

אמרתי לו: אני לא כפרה. אני רופאה.

ענה לי בעצבים: אה, את עם האף למעלה? וסגר את הטלפון.

 

תרנגולת כפרה

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | 11 תגובות

מוח של ציפור – ופורטרט שלי ! (הי, אני נחשפת…)

לאחרונה הרציתי על "מוח של ציפור". הרצאה. מגניבה,  אם מותר לומר. על מוח של ציפור. על יכולות החשיבה ופתרון בעיות  בציפורים.

 

הרצאה שבקרוב, מתישהו,  תהיה פתוחה גם לקהל הרחב.

החבר הגאון שלי דורי רגב צייר אותי:)

דורי מצייר אותי

פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית | 9 תגובות