נאפולי–עיר עם נשמה יתרה (ואוכל מצוין)

חודש שלם ק. מבקש לנסוע לנאפולי. מאז שראה את התכנית עם רושפלד ואייל שני על הפיצרייה המופלאה חייו אינם חיים. הוא חייב להיות שם.

ומה אגיד לכם? אני זורמת . רצה נאפולי- יהיה נאפולי. נסענו. מעכשיו לעכשיו.

החיים קצרים. 

 

נאפולי היא עיר מופלאה. דחוסה ואינטנסיבית עם עיר עתיקה וסמטאות צרות וציוריות ,  כביסה התלויה לרוחב הרחוב, ואנשים, ושווקים.

הלכנו מהנמל, שם החנינו , לפיצרייה המפורסמת.,  2.6 ק"מ לפי גוגל (ובחזרה, כן?)

ידענו שיהיה תור.  אבל לא הבנו עד כמה ארוך.

התור יותר טוב       וזה רק חלק קטן מהתור…

ק,  ראה את התור ואמר: אין מצב שאני עומד בתור. אין שום דבר ששווה לעמוד בשבילו בתור.

וזה אחרי חודש שהוא לא מפסיק לחפור לי על הפיצרייה .

אבל אני לא מוותרת בקלות.  רצית פיצרייה? תסבול.

השארתי אותו לעמוד בתור והלכתי ברחוב עד שמצאתי מקום שיכין לו סנדוויץ. וכך ק. היה היחיד שעמד בתור לפיצרייה כשהוא אוכל ארוחה לפני ארוחה: סנדוויץ עבה  וריחני עם פרושוטו  שהאשה הטובה הביאה לו.

עמדנו שעה וחצי ורק בסופה קלטתי שבזבזתי זמן נאפולי  יקר שלא יחזור -על עמידה בתור לפיצה.   אז אולי ק. צדק בסופו של דבר.

ואיך הפיצה?

הפיצה של ק

קודם כל  היה טעים מאד, בצק נפלא . ומיץ עגבניות שכולו אומר שירה. (וואלה נהפכתי לאייל שני)

והפיצה זולה.מה זה זולה?  מרגריטה בגודל שאי אפשר לגמור (אני לפחות לא הצלחתי)- עולה 3 יורו. וזו הפיצרייה  הכי מפורסמת בעיר.

וק. מה הוא אמר?

ק. כדרכו לא מאכזב. הוא אכל כבר פיצות טובות יותר.סמיילי(לפעמים נראה לי שאני נשואה לרושפלד)

שם הפיצריה-  SORBILLO

 

ביום האחרון היינו ברומא. תכננתי יום פינוקים, עם קצת (הרבה ) קניות.   נפלנו על יום חג, ה 15.8 הוא יום תחילת הקיץ הרשמי והרבה חנויות סגורות.

בא לי לבכות. אני בחופשה פרטית ברומא, לבד עם ק. שאמנם מתעב בגדים , נעלים ותיקים, אבל מוכן להיכנס לחנויות כי הן ממוזגות – והחנות שלי סגורה.

גמישות מחשבתית זה השם השני שלי. מיד הפכתי את היום ליום טיול. סחבתי את ק. הממושמע

ל – COLLE OPPIO ומשם לכנסייה עם פסל משה המפורסם  ומשם לקולוסיאום, ולפיאצה ונציה. ומשם הקפצה במונית לוותיקן (מונית כי ראיתי שק. מתפרק…ואני רגישה לצרכי הקבוצה שלי.אם הייתי לבד הייתי הולכת ברגל)

האם ק. התנהג יפה? תלוי. מצד אחד הוא נסחב אחרי ב 33 מעלות צלזיוס  (לי זה מרגיש כמו 25 מעלות, לו זה מרגיש גיהינום) מצד שני הוא לא הפסיק לקטר. אבל זו סימולציה טובה לחיים האחרים שלי…

לא כל אחד יכול לטייל אתי, כבר אמרתי פעם. אני יסודית, אני קרצייה, הכול מעניין אותי ומה שאני לא יודעת אני מתחקרת את המקומיים. ק. תופש את ראשו בידיו בייאוש כשאני מתקרבת לקרבן הבא שלי אבל רק ככה אני באמת לומדת את המקום. ולא כל אחד, תסכימו אתי מוכן להיסחב ולברר איפה יש שירותים בכל מקום.- חלק מטיול הכנה זה לדעת לכוון לשירותים- ולדעת איפה האוטובוס מחכה בסוף טיול. 

לסיום, אולי כפיצוי על האין קניות ,המטוס היה מלא ואל על שדרגו אותנו לביזנס. כעכבר הכפר אספתי באושר את המתנות הקטנות שקיבלנו (קופסת פח עם גרבי טיסה זה מאד שימושי) וביקשתי שיעירו אותי לאוכל- זה לא קורה אגב אף פעם- רק בשביל לראות את הדייל פורש מפית לבנה ומעומלנת על המגש ומניח ארוחה בצלחות חרסינה.  ורק מדבר אחד פחדתי- שמישהו שמכיר אותי יתפוש אותי שם, בביזנס. מה שכמובן קרה. אח שלי מהצופים (יש לי 70  אחיות ואחים!!) ראה אותי והדבר הראשון בחמש בבוקר שהיה לי דחוף להגיד לו:

שודרגנו.

 

 

 

ואם בא לכם לקבל עדכונים על הבלוג (ספוילר- זה לא קורה יותר מדי…) – אין קל מזה. בתחילת הפוסט למעלה, מצד ימין, אפשר להירשם.

תוכי פיזיותרפיסט!

תארו לעצמכם מצב דמיוני לחלוטין: אתם על כורסה, יותר נכון מיטת טיפולים. הפנים למטה, גב למעלה. ופיזיותרפיסטית יפה משקמת לכם את רצפת האגן. או אם להיות קצת יותר בוטה אך מדויק – האצבע שלה בתוך פי הטבעת שלכם. או בתוך הוואגינה.

20160222_201828

יש אנשים שיש להם כאבים באיברי המין, יש אנשים עם טחורים כואבים,  או עם בעיות הקשורות בהתרוקנות משתן או צואה. להרבה נשים (למעשה, בגיל המבוגר  אחת משתיים!)  – עלולה להיות דליפת שתן  במאמץ ועוד. לאנשים כאלה יש פגיעה עצומה באיכות החיים.

אנשים לא ממהרים לפנות לטיפול. קודם כל כי לא יודעים שיש פתרון לבעיה שלהם, פתרון שאינו תרופתי ואינו כרוך בניתוח. לא יודעים  שיש פיזיותרפיסטים המתמחים בשיקום האגן. וגם כשהם כבר באים- הסיטואציה מביכה. מאד  מביכה.

ואז מגיע אלכס. אלכס עובד עם סיון.

סיון היא לקוחה שלי.היא פיזיותרפיסטית המתמחה  בשיקום רצפת אגן. שזו בדיוק  פיזיותרפיה שנועדה לתיקון בעיות כאלה. ולא רק לנשים אחרי לידה. גם גברים סובלים מבעיות ברצפת האגן.

ואלכס/ אלצ'י הוא האסיסטנט שלה. הג'אקו הפרטי והמקסים שלה שבא אתה לעבודה.

יש לו שם סטנד עליו הוא עומד  ומקשיב בשקט ובנימוס רב כשסיוון מסבירה ללקוח שלה על רצפת האגן.

בשלב הטיפול היא שמה מוזיקה קלאסית (לא שאלתי אבל אני מניחה שהמוזיקה של אייל גולן לא בדיוק מתאימה  למה שהיא עושה שם)  ואז אלצ'י מנמנם קלות.

או שהוא מתחיל לקשקש. 

תחזרו למשפט הראשון שלי.

אתם על ספת טיפולים והאצבע של הפיזיותרפיסטית נמצאת בתוך הישבן שלכם. ובזה הרגע אלכס שואל – "בוקר טוב, רוצה קפה? אולי תה? "

אין שובר קרח טוב מזה, תסכימו אתי. ומרפה שרירים, שזה גם עוזר לעבודה של סיון. .

פעם בשיאו של טיפול בגבר עם כאבים ברצפת האגן, שם הטיפול מתבצע דרך פי הטבעת ואלכס פלט: "בוקר טוב, מה שלומך?" הפציינט צחק וענה "לא יכול להיות טוב יותר"…

אלכס עדיין לא מסביר על רצפת האגן בעצמו. אבל מי יודע. יום אחד אולי יסביר.

 

 

20160723_105030

העליתי את הפוסט הזה כי הייתי מוקסמת משניהם, מאלצ'י ומסיון  כאחד…

אבל חשבתי גם שחשוב שתדעו שיש כזו התמחות בפיזיותרפיה. 

אל תבואו לסיוון רק כי רציתם לראות אותה  (היא באמת יפה…) או את התוכי המופלא שלה

אבל אם אתם בבעיה- זו באמת הכתובת שלכם. היא מקצוענית  אמיתית , למדה באוניברסיטת תל אביב ועבדה הרבה שנים בבתי החולים המובילים בארץ והתמחתה בשיקום רצפת האגן.

וזה האתר שלה- http://www.physiotherapy.co.il/

המלבישה (כלבים)

אחד הבלוגים האהובים עלי , אם לא ה- הוא הבלוג של המלבישה.  כן, יש לי קטע עם אופנה.

הייתי שמחה לזכור מחלות כמו שאני זוכרת אאוטפיטים… מי לבש מה ומתי. סמיילי

 

01  ) על קיר הבגדים הזה כתוב: בגד לכל הזדמנות.  חסר ארון קטן ולוקה  שלי מסודרת.

 

בגד לכל הזדמנות

02) מישהו לרוץ אתו.  ורצוי חמוס

מישהו לרוץ אתו

 

לפי הגודל זה מתאים לחמוס אתלטי. הבד, כמובן, מנדיף.

03)   ואם אתם יוצאים מהאוטו בערב אל תשכחו להלביש ווסט זוהר לכלב

 

אפוד זוהר

04)    I WOKE UP LIKE THIS :  זהו. קמתי, זרקתי על עצמי משהו. ואני נראית מאמממם

התעוררתי ככה

 

05) הגיגים ניו אייג'ים עמוקים , כי גם לכלבה מגיע. (בתרגום חופשי- אל תהיי ענן ביום שמשי )

 

ניו אייג לכלבים 

06) פינת הגרביים. ארבע מכל סוג באריזה אחת, כמובן.

 

גרביים יותר יפות

 

07) צבעי האביב. כי מה שטוב לזארה טוב גם כאן

צבעי אביב

 

08)  לכבוד פורים:  ואיפה גל גדות כשצריך אותה?

לכבוד פורים

 

עכשיו רק צריך שתהיה פינת הלבשה לכלבים  בCOS , החנות היחידה שאני באמת אוהבת ,ואני מסודרת.

שופינג טיים

היה לי כנראה יותר מדי זמן חופשי באמריקה. נכנסתי לחנות חיות סתם ככה כדי לקנא במה שיש שם ואין לנו.. תראו את הקיר הענק עם צעצועי התוכים .

קיר צעצועים

לא מצאתי שם צעצועי מחשבה!! נדמה לי שכבר כתבתי את זה בעבר  אני חושבת שהתוכים הישראלים חושבים יותר מעמיתיהם בקליפורניה.

אז או שבאמת החיים אצלנו הרבה יותר מעניינים. (לא, באמת?) או שהצעצועים שאני מייבאת מפתחים אותם כל כך יפהסמיילי

בנוסף לצעצועים המוכרים שאזלו הבאתי חדשים !

הנה מנשא לכלבים

מנשא כלבים

כאן צילמתי סלסילה חמודה לחולדת הבית שלכם  או לחמוס. אני מתמוגגת ממתיקות. (זה הטלפון שלי בפנים כדי שתראו כמה זה קטן. )

מיטה לעכבר

ולסיום: ענפים נהדרים לכלוב. אני ממש לא אוהבת שיש מקל מטאטא בכלוב. תוכי צריך לעמוד על ענף אמתי. ואם הייתם גרים בארצות הברית הייתם יכולים לקנות ענף יפה כזה עם בורג בקצה . תמורת ששה או שבעה דולר.

ענפים

והנה למה אני מקנאה בהם יותר מהכול.

לשכת גיוס

לשכת גיוס בקניון ליד הבית.

סיימתם לעשות קניות ובא לכם להתגייס? או יותר מדויק נגמר לכם הכסף ואתם רוצים עוד?  הכי קל בעולם.  מתגייסים. הצבא משלם שם משכורת  יפה  למי שרוצה להתגייס  (רוצה, כן?) שכר לימוד למתאימים (שכר לימוד לווטרינריה בארצות הברית זה משהו כמו רבע מיליון דולר לתואר)-

ומה יותר הגיוני מלפתוח לשכת גיוס  באמצע הקניון.  

העתיד לא כולל אותי. המשך חוויות מסמינר בלאס וגאס.

 

 

ראיתי את העתיד והעתיד לא כלל אותי.

לידי ישבה מישהי שהקלידה את ההרצאה במהירות עצומה. עזבו את זה שאני כותבת (!) במחברת(!) את התקציר ( אם כי לדעתי יותר מהר ממנה). 

אבל היא יושבת ומקלידה ורצה על המקלדת בלי להרים את האצבע. במקום להרים  , היא מושכת אותה במהירות . התוצאה  נראית  כמו אחת מתוכנות הציור לילדים.

אני מבינה שהמוח שלי כבר לא יוכל לעשות ככה.

 

הקלדה                                         (שימו לב לקווים הכחולים על המקלדת. בסוף יוצאות מזה מלים).

 

אני יוצאת מההרצאה ממש מתוסכלת ומחליטה להתנחם באימון  בהקלדה מהירה. ראיתם ילדים מקלידים? הם  מחזיקים את הנייד בשתי הידיים  ושני האגודלים  מתקתקים במרץ.

אני קולטת שההקלדה שלי מסגירה  את עתיקותי ומתבאסת.

 

אני מסתובבת באזור התצוגה .

חללית משונה מושכת את תשומת לבי , קודם כל כי יש עליה שלט של הנחה של 40%. המחיר לאחר הנחה: תשעת אלפים דולר.

אני עוצרת לברר  אם זו מכונת זמן.

 

חללית

אך לא. מסתבר שזהו תא חמצן משוכלל המזרז החלמת פצעים. הכלב נכנס, יושב בפנים כמה דקות והחמצן המוזרם בלחץ אטמוספרי מסוים מזרז את החלמתו.

ומה שעובר לי בראש הקטן  והחד כיווני שלי זה אם אפשר להשתמש  בחללית לתהליכי  אנטי- אייג'ינג.

 

בסוף נותנים לי שם מתנה: חללית פצפונת מגומי.

אני אומרת בשמחה: זהו מחק?

האיש מסתכל עלי במבט קצת משונה ואומר: דיסק און קי.

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 87 שכבר עוקבים אחריו