תמיד רציתי ללמוד היפ הופ. רק שחשבתי שאהיה פתטית. אני אוהבת את המוזיקה, את התנועות, ובאופן כללי מתחברת. רק שמי שמאכלס שעורי היפ הופ הם רקדנים בני חמש עשרה.
(לא שזה הפריע לי יותר מדי בבלט קלאסי.בקיץ באות כל הילדות המוכשרות מתלמה ילין ורוקדות איתנו.)
אתמול הבנתי שקבלתי את ההזדמנות שלי.
יוטיוב יציל אותי.
פתחתי שעור היפ הופ למתחילים.
החימום כלל תנועות צוואר מהירות.
תוצאה: בתשע בערב היה לי ורטיגו. ישבתי והעולם הסתובב מסביבי. רק בבוקר הבנתי שאולי יש קשר.
מסקנה: היפ הופ זה כנראה לא בשבילי.
מחר אני מתחילה קונג פו. עוד אהבה לא ממומשת שלי.
אני מחליטה לנצל את הזמן ללימודי שפה. שנה שלמה הייתי תקועה כי לא יכולתי להחליט מה ללמוד. ערבית- כי זה חשוב. רוסית- בשביל אמא שלי- או צרפתית כי זה מה שהלב אומר לי.
אתמול נפל הפור והתחלתי ללמוד. יפנית.
REALLY?
השעור הראשון התחיל במין ציוצים גרוניים ואותיות לא מוכרות. בדקתי שוב, הרי כתבתי שאני ממש מתחילה. ושוב הגעתי לאותו שעור מספר אחד: צ'י, מי, האו.
הלו, באתי ללמוד שפה.
אני חוזרת לצרפתית.
Mother of Dragons. וטרינרית 
צרפתית זה באמת לנשמה ובעיקר לרומנטיקה
כך תוכלי ללחוש ל-ק. באוזן
Voulais vous mes faire un repas romantique ce soir
?
אותי זה הכי מרגש
אותו זה מצחיק ובסוף אני מדמיינת מדברת וגם מכינה .
בפעם שאמרתי לו משהו כזה בעברית, כמובן, הוא אמר שהוא בדיוק צריך להכין עוגיות. מה אני אמורה לחשוב?…:)
אופס…חושבת שהבנתי לא נכון מה שכתבת…