ארמון ב300 שקל לערב. פלרמו, סיציליה

אני ממש לא חובבת את הקונספט של צימר בארץ.

אתה נפרד מ 1000 שקל ללילה ומחייבים אותך בד"כ להישאר 2 לילות 

בגלל זה כל פעם שמתחשק לי צימר זה נגמר בחופשה קטנטנה באירופה.  בפלרמו מצאנו ארמון. ושילמנו 300 שקל ללילה כולל ארוחת בוקר מעולה. נשבעת. 

זה חדר האוכל.

חדר אוכל

 

ואלה הרהיטים בחדר.  לא איקאה, כן?  

חדר שינהארון בארמון

 

פלרמו היא עיר מהממת. באמת. עיר עם דיסוננס מרתק בין כנסיות עם פסיפסים מזהב ובתים מוזנחים עם טיח מקולף .  בין אמנות נורמנו- מוסלמית (יש דבר כזה) לבין חורים של הפגזות מימי מלחמת העולם השנייה שאף אחד לא טורח לתקן. עיר מרתקת .

אני יותר מממליצה לא לנהוג בפלרמו. ממש לא לנהוג.

ק. הוא נהג מיומן מאד ונוהג ברומא כרומאי. ועדיין פלרמו  לוקחת את רומא בהליכה. תוך כדי פניה שמאלה עוקפים אותנו שני 2 רכבים משמאל ו שלושה  (2 אופנועים ומכונית) מימין.  לנגד עיני נהג דוהר רוורס בסמטה של 500 מטר נגד הכוון המותר ועוד מסתובב ברוורס לסמטה הבאה , גם שם הוא נגד הכוון.

אני ישבתי רוב הזמן כשראשי בין ידי כמו בטיסה לקראת נחיתת אונס.

אבל אם אתם צריכים פסק זמן – אין כמו סיציליה. בחורף האי ריק מתיירים, המחירים יורדים לרצפה. ארמון ב300 שח ללילה ,כבר אמרתי. פסטה פירות ים  מעולה, כשהפסטה עשויה ביד (לומדים להבדיל בטעם) ופירות ים טריים, כמובן. והכול ב12 יורו למנה.

4 קפוצ'ינו, 4 קנולי (עוגה מקומית- תיכף על אוכל) וצלחת עוגיות  – בשבעה וחצי יורו.

אני אחסוך מכם את ההיסטוריה. למרות שהתכוננתי ממש הרבה על היסטוריה ואמנות ומאפיה , אוי כמה שאני אוהבת לספר על המאפיה…(והקבוצה שלי לא ממש רצתה לשמוע…)

מספיק לדעת שהיו המון כובשים שם כי האי מאד אטרקטיבי, וכל כובש השאיר מורשת משלו. יוון, רומי, מוסלמים, נורמנים, ספרדים וצרפתים. באמת.

האי פרח ב200 שנה שהמוסלמים שלטו בו .והאוכל? בהתאם. באיטליה עצמה כמעט ואין מנות אחרונות. אבל המוסלמים אוהבים מתוק. הם הביאו פירות הדר  וקנה סוכר (ושיטות השקיה מתקדמות)  ובעקבותיהם פירות מסוכרים. הם הביאו לכאן שיטות להכנת מרציפן אלוהי, ומנות אחרונות שליקקתי את הצלחת. עם האצבע, לא עם הלשון, עדיין יש לי עכבות פה ושם. אבל הצלחות הבריקו אחרי שעברתי עליהן

כך נראית קסטה סיציליאנית:

הירוק מבחוץ הוא  מרציפן. בפנים עוגת ספוג עם ריקוטה מתוקה. זה פשוט לא הגיוני אבל המנה הזו מאוזנת בזכות צירופי מתיקות רבי שכבות ועומקים. וואלה נהפכתי לאייל שני.

קסטה מעולה

קנולי

וכאן בתמונה – קנולי. צינור מבצק פריך ומטוגן קלות , ממולא בגבינת ריקוטה . יאמי.

 

בגלל שסיציליה גם קרובה לאפריקה , אחת המנות המקומיות היא קוסקוס דגים וגם מרק דגים מככב, במיוחד בחלק המערבי של האי. 

באריצ'ה ,(ERICE) , הכפר הכי יפה בסיציליה, שבו נולד המרציפן , אנחנו אוכלים עוגיות עם קרם שקדים וקסטה סיציליאנית, וק. נאנח בעצב. למה אין לנו גישה לחומרי הגלם האלה. (זה ראש של שף, כן?)

ואני הייתי חייבת לתקן אותו. זה לא החומרי גלם, אלא הגישה למוסלמים. ולנו ברוך השם יש הרבה גישה למוסלמים. אבל מה יוצא לנו מזה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על ארמון ב300 שקל לערב. פלרמו, סיציליה

  1. מיכלמספינסי הגיב:

    כרגיל סיפור מעניין כתוב ביד מיומנת ומלאת הומור.
    אגב ממתימאת לוקחת קבוצות לסיציליה?

  2. galithatan הגיב:

    יופי של פוסט, וכמובן עשית לי חשק לנסוע לשם גם – וזה למרות שהמתוקים כבר אינם חלק מחיי 😉

  3. שולצי הגיב:

    בא לי לסע – הצליח לך

    • אין, אין על סיציליה. באמת. ואני מכירה לא מעט מאיטליה. סיציליה יש בה משהו לא מלוקק, רודימנטלי. אני מתה על זה. ואפילו האוכל טעים לי יותר מצפון איטליה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s