שנה חדשה. חסד אחרון ומחשבות

דווקא היום, בצהרים , ערב ראש השנה , הגיע אלי שליו שנמצא עם שתי רגלים מרוסקות ותלויות על פיסת עור ,ועור החזה שלו היה מופשל, קרוע , מודלק.  דווקא היום.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא מותרת עליהם. תמיד נלחמת, כל עוד יש קצת תקווה.ולפעמים כשכבר נגמרת התקווה אני עוד שם, נלחמת. 

אבל השליו הקטן הזה פשוט היה כל כך מסכן ולא ראיתי שום אפשרות לשחזור ותיקון הרגלים, שום אפשרות לתיקון . כבר קטעתי שתי רגלים לתוכי והתוכי הזה היום חי  חיים מלאים ולהקה שלמה שסרה לפקודתו, למרות היותו קטוע גפים.  אבל ציפור בר לא תוכל להשתקם כשהיא הולכת על שני גדמים.

דווקא היום .

הרדמתי אותו הרדמת חסד.

ואחרי זה הלכתי חנוקה מדמעות.

אמרתי לעצמי, עשית חסד. מה את מיבבת, מה.  עשית אתו חסד.

התוכי שהגיע לפניו הגיע בגלל גירודים וגיליתי מסה בבטנו

התוכי שבא אחריו (כן, היה יום עסוק) הגיע בגלל דלקת עיניים.

כשאני חושבת מי מתאים לעבודה הזו , זה ברור לי שזה לא הלימודים. . הלימודים לא קשים (טוב, הכול יחסי. אני למשל לא הייתי יכולה ללמוד הנדסה). אבל מי שעוסק ברפואה חייב את החוסן הנפשי יותר מהכול. את הכוח להגיד לעצמך שעשית טוב כשהרדמת חיית בר שבאמת לא הייתה מחזיקה מעמד

קיצרת לה את הסבל . ולהמשיך לפציינט הבא. אתה צריך את המינון המדויק של חוזק ורכות. ולא לאבד אף אחד מהם כי רק השילוב ביניהם  הוא שמאפשר להמשיך לטפל ולהציל את מי שאפשר להצילו.

 

 

מאחלת לכולכם שנה בה תצליחו למזג את הכוח שלכם ברכות, שתהיו בריאים, כולכם, וחיות מחמד שלכם. ושתגשימו, ושלא תפחדו לשנות כיוון בחיים  ולעשות ולחלום עוד ועוד.

לסיום אופטימי תראו את לוקה, התוכית המהממת של יעקב כהן מנצרת. הוא תוכי מוכשר במיוחד וכאן הוא מאחל לכם שנה טובה.

https://www.facebook.com/plugins/post.php?href=https%3A%2F%2Fwww.facebook.com%2Fshlomitveterinarian%2Fposts%2F866507833450525&width=500

https://www.facebook.com/shlomitveterinarian/

יעקב הוא צלם מקצועי ומוכשר , כמו שהוא אבא אוהב (ומעריץ) של לוקה. ואני מרשה לעצמי לתת את הקישור שלו אפילו שהוא לא ביקש ממני

https://www.facebook.com/jakov.cohen.5?hc_ref=PAGES_TIMELINE

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nina ramon  On 2 לאוקטובר, 2016 at 16:39

    שנה טובה גם לך ולכל היצורים (:

  • מאיה  On 2 לאוקטובר, 2016 at 16:45

    שנה טובה ומתוקה שלומית היקרה. מבינה את כאבך, בתור ילדה חלמתי תמיד להיות וטרינרית אך ידעתי שרגעים שכאלה יגמרו אותי נפשית ולכן ויתרתי.
    חג שמח למרות הכל ♥

    • שלומית לוי  On 7 לאוקטובר, 2016 at 22:25

      ואני בתור ילדה בכלל לא חשבתי קדימה… מעריכה ילדים שכן יודעים.
      וכן, חג שמח למרות הכל. רק בריאות.

  • שולצי  On 3 לאוקטובר, 2016 at 11:02

    שלומיצי , עצוב וכואב להתחיל שנה בהמתת חסד , אך מזל שיכלת לעשות זאת
    בנימה יותר אופטימית ,מאחלת לך להציל את כל המלאכים המעופפים ומציצים לנו .
    ולך שנה נפלאה עם המון סיפוקים .

  • רות  On 7 לאוקטובר, 2016 at 21:23

    מזל של השליו שהגיע אלייך, ומזלך שיכולת לעזור לו להפסיק את הסבל.
    שתהיה שנה שקטה.

    • שלומית לוי  On 7 לאוקטובר, 2016 at 22:26

      כן, כשהפסיק לכאוב לי (ובעצם תוך כדי) הבנתי שזה בסדר, בסופו של דבר.
      שנה טובה של בריאות ואושר.

  • galithatan  On 10 לאוקטובר, 2016 at 15:34

    סיפור עצוב, ונוגע ללב, אבל אני לוקחת ממך את הצד האופטימי, שבו את עוזרת לכל כך הרבה.
    שנה טובה שתהיה לך, שלומית, וגמר חתימה טובה.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: