העתיד לא כולל אותי. המשך חוויות מסמינר בלאס וגאס.

 

 

ראיתי את העתיד והעתיד לא כלל אותי.

לידי ישבה מישהי שהקלידה את ההרצאה במהירות עצומה. עזבו את זה שאני כותבת (!) במחברת(!) את התקציר ( אם כי לדעתי יותר מהר ממנה). 

אבל היא יושבת ומקלידה ורצה על המקלדת בלי להרים את האצבע. במקום להרים  , היא מושכת אותה במהירות . התוצאה  נראית  כמו אחת מתוכנות הציור לילדים.

אני מבינה שהמוח שלי כבר לא יוכל לעשות ככה.

 

הקלדה                                         (שימו לב לקווים הכחולים על המקלדת. בסוף יוצאות מזה מלים).

 

אני יוצאת מההרצאה ממש מתוסכלת ומחליטה להתנחם באימון  בהקלדה מהירה. ראיתם ילדים מקלידים? הם  מחזיקים את הנייד בשתי הידיים  ושני האגודלים  מתקתקים במרץ.

אני קולטת שההקלדה שלי מסגירה  את עתיקותי ומתבאסת.

 

אני מסתובבת באזור התצוגה .

חללית משונה מושכת את תשומת לבי , קודם כל כי יש עליה שלט של הנחה של 40%. המחיר לאחר הנחה: תשעת אלפים דולר.

אני עוצרת לברר  אם זו מכונת זמן.

 

חללית

אך לא. מסתבר שזהו תא חמצן משוכלל המזרז החלמת פצעים. הכלב נכנס, יושב בפנים כמה דקות והחמצן המוזרם בלחץ אטמוספרי מסוים מזרז את החלמתו.

ומה שעובר לי בראש הקטן  והחד כיווני שלי זה אם אפשר להשתמש  בחללית לתהליכי  אנטי- אייג'ינג.

 

בסוף נותנים לי שם מתנה: חללית פצפונת מגומי.

אני אומרת בשמחה: זהו מחק?

האיש מסתכל עלי במבט קצת משונה ואומר: דיסק און קי.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולצי  On 10 למרץ, 2016 at 11:46

    יפתי , אני מבינה כל כך מה עברת עם הפוסטמה הזו שהקלידה בלי להרים את היד .
    אני מתקתקת הודעות עם אצבע אחת ובכלל מסתכלת על דור הילדים , שלא מרימים את העינים מהנייד מהמחשב מהאיפד וברקע הטלויזיה עובדת .
    לא בטוחה מי המפסיד ומי המרוויח , אין ספק שאני מפעם .
    ואוהבת אותך

    • שלומית לוי  On 13 למרץ, 2016 at 21:40

      לא פוסטמה…היא היתה ממש חמודה , ביקשתי ממנה לצלם אותה והיא הוציאה את הטבלט מהתיק- כי כבר היה ארוז- פתחה והכול. ועל הדרך עברה דרך תמונה שהיתה שם ואמרה באגביות זו הנכדה שלי…

  • nina ramon  On 10 למרץ, 2016 at 12:49

    נפלא (:

    • שלומית לוי  On 13 למרץ, 2016 at 21:41

      תודה, איזה כיף לי. (התבקש סמיילי אבל עדיין לא הפנמתי את הכוונים ויוצא לפעמים הפוך…(אני לא רואה עד שזה מודפס)

  • galithatan  On 10 למרץ, 2016 at 13:41

    גדול, במיוחד הסוף.
    הבנזוג מתעסק עם הסלולר כמו שתיארת, עם האצבע המרחפת על האותיות. אני שייכת לאגודת האגודלים 😉 בסוף כולנו נצטרך להדביק את הקצב, כי זה מדכא להישאר מאחור.
    ואם יעשו חללית כזו לבני אדם, עדכני אותנו 😉

    • שלומית לוי  On 13 למרץ, 2016 at 21:43

      אחרי ששמתי לב אני מסתכלת רק על זה…אעדכן בהחלט. תבואי אתי בתיבת הנוח הזו כדי שיהיה משהו שיכתוב לי פוסטים מעניינים…

  • תרצה הכטר  On 10 למרץ, 2016 at 13:43

    המצאה גאונית – החמצן הזה שמעלים תוך זמן קצר כל פגע ופצע. להתבאס ממהירות ההקלדה? זה רק עניין של תרגול.

    • שלומית לוי  On 13 למרץ, 2016 at 21:45

      החמצן לא מעלים ברגע אבל בהחלט מזרז החלמה. וכן, זה מעולה. רק שבארץ מי בכלל יכול לחשוב על דברים כאלה. אם אני קונה מכשיר בתשעת אלפים דולר אני חיייבת לעשות תחשיב תוך כמה זמן השקעה תחזור אלי. (בעצם 9 מטופלים שישלמו 1000 דולר כל אחד ואני מסודרת…)

  • יש "חלליות" כאלה לבני אדם משתמשים באוזון O3 בלחץ אטמוספרי גבוהה לריפוי כיבים אצל חולי סוכרת.

    לא מכניסים את הראש כי אוזון הוא רעיל בנשימה.

  • שלומית לוי  On 13 למרץ, 2016 at 21:47

    לא יודעתבמה משתמשים באנשים, כאן זה בטוח חמצן (O2) ובלחץ אטמוספרי נמוך יחסית (אם כי גבוה מהסביבה) כי מכניסים את כל הכלב פנימה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: