ניו יורק אהובתי. טיפים,אוכל, תרבות.

 

תעשו לעצמכם טובה כשאתם בניו יורק. לא רק קניות.

יש כל כך הרבה מה לראות שם. החל בתחנת האוטובוס  המרכזית , (הגרנד סנטרל), כן, מבפנים, לראות את השעון, ואת התקרה. יש שם אפילו סיורים חינם כל יום ששי בצהרים. המשך בבנין הספרייה  הלאומית , וכלה בבנין קרייזלר.

הלובי של הקרייזלר הוא לא פחות  ממרהיב, על סוגי השיש האדמדם והמעליות הספונות בעץ  עתיק, וכלה במרזבים ובקישוטים מבחוץ.

ק. נגרר אחרי ונאלץ לשמוע הסברים.כדי לא להיות לגמרי טרחנית (או שמא אני משלה את עצמי) אני חדה לו חידות- באיזה סרט ראינו את הבניין ,(גברים בשחור)  את הספרייה  (היום שאחרי מחר) או את הגרנד סנטרל. שכחתי את מי אני בוחנת. הבנאדם ראה את כל הסרטים בעולם וזוכר הכול, פחות או יותר.

זו עיר בה אני מרגישה טוב כשאני יוצאת מהרכבת התחתית ויודעת , אינסטינקטיבית, לאיזה כוון צריך ללכת. ככה מרגיש סוג של בית, למרות שהפז"ם שלי כאן כל כך קצר.

מה אני אוהבת פה- קודם כל את הארכיטקטורה המרהיבה. אני אוהבת להרים את הראש ולהעלות את המבט ולראות איך בניין  גבוה ומתכתי דבוק לבנין  מתחילת המאה.  לחובבי ארכיטקטורה ומנהטן בפרט- ספר חובה הוא הספר על בנייתה של מנהטן , "הזיית  ניו יורק" של רם קולהאס. הספר כבד , תרתי משמע, שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם, אבל נהדר. בנין ישן מול חדש זהו בניין הספרייה , בסגנון בוזאר, מתחילת המאה העשרים. על החמישית וה42, ליד המאפיה עם הקרואסונים הצרפתיים הכי טובים שתמצאו במנהטן. וגם לחם. יעידו על כך 3 ככרות הלחם שהבאתי הביתה.www.maisonkayserusa.com

 

אני גם מאד אוהבת את הבניינים של הסוהו, הבנויים עם מסגרת ברזל.(Cast Iron) , סגנון ייחודי לסוהו.

בנין ברזל   cast iron 2

 

והכי אני אוהבת ללכת ברגל.במנהטן.

אבל הלכתי שם כל כך הרבה, מבוקר עד ערב, שאני חושבת שנשברה לי האצבע ברגל. אני חושבת שאני  הבנאדם הראשון שחזר ממנהטן עם שבר הליכה.

כמה טיפים לאוכל   .

Prosperity  Dumpling

דמפלינג סיניים אמיתיים. 10  בדולר אחד.  זו לא טעות. קיוסק קטנטן בציינה טאון, דוכן קטן שכולו בית חרושת לבצקים קטנים וחמודים.  בפנים  עומדות חמש סיניות ומתקתקות את הבצק הממולא במהירות. מה שמזמינים- נעשה טרי. אפשר לזהות את המקום לפי התור  הארוך בחוץ. דמפלינג

יש שם מה שהם קוראים בתפריט פנקייק שומשום. מה שזה באמת- פוקאצ'ה נפלאה,עם שומשום, ומלח. טעים טעים. בדולר.

הדמפלינג הצמחוניים  יותר יקרים: אתה מקבל שמונה יחידות תמורת שלושה דולר. עדיין מחירים של סין בניו יורק. אחרי עשרה דמפלינג הבנתי שאני בעצם לא אוהבת אותם . כך או אחרת,  המקום שווה מאד.  (ותודה למאיר ידידי שגילה לי)

 

מקום מצוין של המבורגרים  –Shake Shack-  הילדה המליצה.לא סתם המליצה, אמרה שהם יותר טעימים מההמבורגרים של ק.

וזה לא דבר שעובר בשלום אצלו,  זה שהאוכל שלו עומד למבחן. אני חושבת שאפילו אם רושפלד  בכבודו ובעצמו היה בא לבשל לנו זה לא היה מספיק טוב עבור ק. ועבור הילדים. (אני זה סיפור אחר. רושפלד  ,תמיד  מוזמן  לבשל לי.)

ק. היה צריך לבדוק את ההמבורגר  כדי להציל את כבודו ואני אכלתי שם  "מוש- בורגר" – המבורגר צמחוני נפלא העשוי מפטרייה.

אל תשאלו אותי איך עושים המבורגר מפטרייה. טרפתי לפני שהספקתי לעשות נתיחת פוסט מורטום. היה טעים להפליא. וזול מאד גם.  יש סניפים רבים בעיר.

 

תירס קובני. המלצה של דליה המתוקה שלי.  וואו .

תירס על הברביקיו עם גבינה ושבבי צ'ילי חריפים. ק. אמנם אמר בטענה- מה ,זה כל מה שאת אוכלת לצהרים . אבל  לא התבייש לגנוב לי  חצי מארוחת הצהרים שלי ,תירס אחד שלם.  בקפה הבאנה. HABANNA CAFE  יש כמה סניפים, אנחנו אכלנו בזה שברחוב prince  ליד הסוהו. (יותר נכון נמצא ב Nolita )

והנה סופסוף החנות שמשמחת את ק. זו החנות היחידה בה הוא נצפה מאושר. הפנים שלו ממש זרחו. חנות מכולת קטנה בצ'יינה טאון.

סוסוני ים מיובשים, עשבים  שריחם שנוי במחלוקת, וקופסאות עם שליית כבשים. מכולת 

תבינו ,במרחק של עשר דקות ישנן כל החנויות של הסוהו. אורבן , טופשופ, מה לא. אבל ק. ,אלה החנויות שהוא אוהב. כאן  הוא מרגיש בבית.

 

תרבות:

בזכות המלצה של מיה הגעתי להצגה די מופרעת שנקראת sleep no more

מיה היא רקדנית ובעלה שחקן אז בדקתי את ההמלצה שלה טוב טוב לפני שהחלטתי ללכת.

ההצגה מבוססת  (באופן חופשי למדי, למען האמת) על  המחזה מקבת של שייקספיר.

אני חייבת להודות בהכנעה שלא זכרתי כלום ממה שלמדתי בבית ספר (למעט הסצינה עם המכשפות הבוחשות) וכמו ילדה טובה הכנתי סיכומים על מקבת.

אני לפעמים לא יודעת מה אני יותר, דבילית או חנונית. וסביר להניח ששניהם גם יחד.

 

ההצגה היתה מרתקת. בבית מלון בן חמש קומות מתרחשות סצינות שונות- והצופה יכול לזוז בין הקומות והחדרים או לחכות ששחקנים וסצינות יוצגו (או שלא) בחדר בו הוא נמצא .

ההצגה- אם אפשר לקרוא לה ככה- זזה בין הקומות השונות והחדרים. פתאום רואים שחקן רץ וכולם מתחילים לרוץ אחריו.

החוויה היתה מהפנטת.  ודרשה כושר  גופני טוב . אתה רץ , ממש רץ, בין הקומות . עולה או יורד ,תלוי אחרי מי אתה עוקב. בני זוג מופרדים כבר בהתחלה- אפשר להתפלח לקבוצה של בן הזוג, אבל אני מכירה את ק. ויודעת למה לצפות ממנו,  וחשבתי שעדיף באמת לא להיות ביחד. ואוי, כמה צדקתי…ק. נכנע אחרי שעה וירד לבר שבמלון בעוד אשתו המטורללת רצה ותיזזה בין הקומות. 

אסור לדבר שם, וכל הקהל לובש מסכות לבנות שאסור להוריד. במחשבה שנייה, יפה מצידם שלא היינו צריכים להתפשט.

הייתי חוזרת לראות סצנות שלא ראיתי. (אני בטוחה שלא ראיתי הכול כי ראיתי  שלוש סצנות  פעמיים …לזכותי ייאמר שהן היו ממש טובות ומאד שמחתי שנפלתי עליהן שוב.

ואם היום הראשון שלכם כאן יהיה במיד-טאון (הספריה וכולי), תהיו בהמשך בהיין ליין ובצ'לסי ובוושינגטון פארק,  ובהארלם ביום ראשון,  ביום האחרון חובה ללכת על גשר ברוקלין . הגשר שמחבר בין ברוקלין לחלק הדרומי של מנהטן הוא  יפיפה. הכי כדאי ללכת מברוקלין אל מנהטן. ואם אי אפשר, לכו קצת על הגשר, כמה מאות מטרים, לכוון ברוקלין ואז תסתובבו . ככה רואים את קו הרקיע כשהולכים למנהטן.

.

גשר ברוקלין

(טוב, צלמת גדולה אני לא. לפחות למדתי להסיר את האצבע מהמצלמה. ואם אתם תוהים מהו הכתם השחור בפינה הימנית תחתונה, שחוזר ברוב התמונות שלי , רגע לפני שאני מוסרת את הטלפון לתיקון מסרתי  אותו לק. שפשוט הזיז את הפלסטיק  השחור של מעטפת הטלפון מהעדשה. כמו שאמרתי, יש  עוד כברת דרך לפני  .

 

הבזקים נוספים מהעיר שכאילו לא נחה (רבותי, זה מיתוס. תל אביב היא העיר שלא הולכת לישון.

ניו יורק הולכת לישון בתשע)…

חנות עם שם מגניב במיוחד

אורגזמת נעלים

חניון חודשי לאופנייםחניית אופניים

 

וזה למה אני ,בסופו של דבר כל כך אוהבת את אמריקה. במזללת ההמבורגרים שייק שייק יש תפריט להולכים על ארבע:  (מימין, למטה. )

תפריט בהגדלה

אני כבר מתגעגעת.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שולצי  On 29 למאי, 2014 at 08:42

    וואוו יקרתי את כבר באמת יכולה לעשות סיורים מורדכים לאדרכלים ואדרכלות בעיר הגדולה שאפוו

    • שלומית לוי  On 29 למאי, 2014 at 12:36

      האמת, זה מה שאולי אעשה בגלגול הבא שלי. חושבת על זה ברצינות.

  • galithatan  On 29 למאי, 2014 at 12:30

    חזרתי יחד איתך לניו יורק (הפלגתי במחשבות). לגמרי עיר שהיא הרבה יותר משופינג 🙂
    בקיצור, כיף לך שהיית וכיף לנו שקראנו. אבל סוסוני ים מיובשים? איכססס

  • שלומית לוי  On 29 למאי, 2014 at 12:38

    נכון, עיר שווה בהחלט, רחוק מלהיות שופינג בלבד. ולסוסוני הים היה ריח בלתי ניתן להגדרה 🙂
    בכלל, עיר טובה בעיני היא עיר שיש בה איזון קוסמי בין ענין בטיולים יחד עם אפשרות שופינג. זה לא שאני קדושה שמתעלמת ממנעמי העולם…

  • רועי  On 29 למאי, 2014 at 13:32

    מסקרנות, האם את צמחונית?
    אשמח לשמוע אם כן או לא ולמה 🙂

  • ארז  On 29 למאי, 2014 at 14:12

    תודה על ההמלצות שבהחלט נבדוק בפעם הבאה. תמיד כייף לקרוא את הפוסטים שלך.
    כל הכבוד לק. על השרידות הגבוהה 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: