שיחה הזויה ומפגש הזוי. לא הכול וטרינרי.

לקוח צלצל למרפאה קצת לפני שמונה בערב ורצה להביא את התוכי החולה שלו לבדיקה. הוא דיבר עם העוזרת שלי, שאמרה לו שאם יגיע אחרי שמונה התעריף הופך להיות תעריף חירום.

הלקוח כנראה התעצבן והאסיסטנטית ענתה לו – לחרדתי הרבה -  אדוני, גם אם היית מזמין שרברב  עכשיו היה עולה לך יותר מאשר בשעות היום! 

והלקוח אומר לה- יחי ההבדל…

 

ושיחה הזויה לגמרי, ממש לפני כמה דקות. אני בחנות לציוד מחנאות, קונה תרמיל גדול כמתנה למישהי שעוזבת אותנו.. הצוות בחר במתנה ואני נשלחתי אחר כבוד לבחור  תרמיל מכובד.

בקופה, הבחור שעזר לי אומר לי- את יודעת, זה תרמיל מצוין לצבא. הרבה חיילים לוקחים אותו. ואני עונה לו- בטח, כבר אני מתגייסת.

והבחור ממשיך, ברצינות. לאן את הולכת? ואז מרים ראשו ואומר – את? בטוח לקרקל.

 

תבינו, לא הייתי עם פלדיום, ואת הסכין שאני מחזיקה בין השיניים השארתי בבית.

מה פתאום ? עניתי לו בלי לחשוב. אני – רק ל 669.

 

יצאתי מהחנות והרגשתי ממש מפגרת. קודם כל מה אני בכלל עונה ברצינות. ואם כבר-  מה , אני לא נראית אחת שהולכת למודיעין, נגיד? 

פוסט זה פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שיחה הזויה ומפגש הזוי. לא הכול וטרינרי.

  1. galithatan הגיב:

    עזבי אותך מודיעין, 669 הרבה יותר שווה 🙂

  2. ברור, רק המחשבה על סנפלינג ממסוק לתוך הים מרגשת אותי…

  3. ארז הגיב:

    היית יכולה להיות מאוד אקרובטית וחיננית תלויה מחבל גבוה… P:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s