נפרדים מלגי שלנו.

לגי שלנו איננו.

בדיוק לפני 18 שנים עבר תייר ונכנס למרפאה שלנו עם קופסה.

בתוך הקופסה  היה גור ג'ינג'י רזה ומסכן,  עם רגל אחורית שהייתה תלויה על שני גידים 

ויללה קורעת לב, מין מיאואואו , יללה שנשארה איתו לאורך השנים.

התייר שהביא אותו אמר: אני משלם לכם, רק תעשו כל מה שאפשר.  ואם הוא ישרוד- תשאירו אותו אצלכם.

את הרגל נאלצנו לקטוע כדי להציל את הגור.

 

(מכאן שמו- לג- לס   – חסר הרגל-   או בקיצור לגי. )

 

Photo: ‎זהו לגי, חתול הצוות שלנו. כשיש חיה חולה ונשארת באשפוז לגי מהתנהג ממש כמו אחות רחמנייה!

כולו מתמלא אמפתיה ורחמים, מסתובב ליד החיה החולה ומנחם אותה…

אצלנו במרפאה , חלקכם יודע, אנחנו משפצים. סוף סוף רואים את הסוף מבעד להררי אבק... וכאן לגי נח על המרצפות החדשות שלו. בית או לא...‎

אבל זה רק היה נראה שאנחנו אימצנו את לגי. כי האמת היא שלגי אימץ אותנו. מהרגע הראשון הוא הרגיש בנוח אצלנו. מייד  הלך לחלק האחורי  של בית החולים שלנו, ומצא לו פינה במחסן .

בכל השנים שעברו אחרי האימוץ שלו הוא לא יצא אפילו פעם אחת מהמרפאה. הדלת היתה פתוחה בפניו אבל הוא ידע שזה הבית שלו וממש סירב לצאת, אפילו לרגע .

כל הלקוחות שלנו הכירו אותו. קיבלנו  לא מעט הצעות  מאנשים שרצו לאמץ  אותו.

לגי היה החתול הכי טוב  שהכרנו. מעולם לא נהם, לא הסתמר ולא שרט. אפילו שהיה ג'ינג'י. וחתולים ג'ינג'ים יש להם טמפרמנט.

לגי היה מאמץ את חתולי הרחוב שהיינו מגדלים במרפאה עד שנמצא להם בית. היה מבקר אותם ומשוחח איתם.

כשחיה אושפזה- כלב או חתול- לגי היה מסתובב ממש כמו אחות רחמנייה ליד הכלוב וליד החולה. אם רק היינו נותנים לו הוא היה מסדר להם את שקית הנוזלים או מלטף אותם ביום קשה. ואחרי שהלכו הביתה הוא תמיד היה קופץ לכלוב שלהם ואוכל את האוכל שנשאר.

הרבה חתולים חבים לו את חייהם.

לגי תרם דם עשרות פעמים, עוד לפני שהיה בנק דם בארץ. הוא היה חתול כל כך טוב שישב בסבלנות ונתן לנו לקחת את הדם הדרוש אפילו בלי הרדמה. אין חתולים כאלה, תאמינו לי.

כשלקוח היה נכנס לגי היה נעמד מולו ומילל את היללה נוקבת שלו ודורש, פשוט דורש ,ליטוף.

 

כשלגי חלה לא לקח לנו הרבה זמן לאבחן אותו.

הוא סבל מאי ספיקת כבד.

שלוש בדיקות דם עשינו לו רק כי לא האמנו עד כמה זה גרוע. ואולי המכונת דם התבלבלה. (היא לא)

הבאנו את המומחה לאולטרסאונד. וצילמנו. ושוב בדקנו.

ואתמול , בלב כבד,גאלנו  אותו מסבלו.

אני בטוחה שלגי נמצא עכשיו בגן עדן  של חתולים.

החתול הכי מקסים והכי עדין וטוב לב שליווה אותנו כל כך הרבה שנים איננו.

תמוfgfנה

                                                    לגי   1995-1913

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On 21 לדצמבר, 2013 at 07:46

    אוי שלומית, אני כל כך מצטערת. יש לי דמעות בעיניים. זה לא מנחם, אבל היו לו חיים כל כך יפים…

  • רועי  On 21 לדצמבר, 2013 at 08:29

    קשה לאבד בעל חיים שליווה אותנו כ"כ הרבה שנים 😦

    אי ספיקה כבדית נגרמת בגלל הגיל?

    הייתי אצלך פעם אחת ולזא זכיתי לפגוש אותו..

    • שלומית לוי  On 22 לדצמבר, 2013 at 00:14

      הי רועי
      כבד יכול להפסיק לתפקד בגלל הרבה מאד סיבות. גיל מבוגר זו גם סיבה אבל זה יכול לקרות בכל גיל – דלקות, שתיית אלכוהול (שמביאה לשחמת הכבד ולכך שהכבד מפסיק לתפקד- בכל גיל) תרופות ורעלנים שונים, חיידקים, נגיפים, פטריות. לא חסר.

  • מאיה כתר  On 21 לדצמבר, 2013 at 09:10

    עצוב, עצוב, עצוב! אני עם דמעות בעיניים. איזה חתול חברותי ומקסים הוא היה. שמחה שלפחות הוא זכה לחיים ארוכים.

  • חניתה  On 21 לדצמבר, 2013 at 09:25

    בקרתי כמה פעמים במרפאה, כדי לקנות צעצועים לתוכי שלי ובכל פעם ליטפתי במשך דק' ארוכות את לגי, שהיה אחד החתולים הכי מדהימים ויפייפים שפגשתי בימי חיי.
    התנחמו בכך כי הוא חי במשך הרבה מאד שנים והיה אהוב על כולם

  • talila  On 21 לדצמבר, 2013 at 10:18

    וואו. איזו נשמה נדירה. תודה שכתבת.

  • שולצי  On 21 לדצמבר, 2013 at 18:31

    לגי היה שומר הסף ,שבא תמיד לקדם את ביקורי בקלינקה .
    באמת נשמה יתרה ,שהסתפק בלהיות בעל הבית ולא חיפש מעולם נעלי בית ישנות …..
    ינוח על משכבו בשלום .

  • nina ramon  On 21 לדצמבר, 2013 at 19:00

    עצוב. אבל לפחות היו לשניכם שנים יפות ואוהבות. וזה הרבה.
    ובטוח הוא בגן עדן של החתולים. צ'וקו ופצ'קוש וכולם יטפלו בו יפה.

    • שלומית לוי  On 22 לדצמבר, 2013 at 00:18

      הי נינה
      גם אני יודעת שיש גן עדן לחתולים. שמחה שגם את אומרת את זה.

  • שלומית לוי  On 22 לדצמבר, 2013 at 00:16

    לכל המנחמים- תודה, הרבה תודה. אני שמחה לדעת שהחתול הזה נגע בכל כך הרבה אנשים.

  • Gidon  On 25 לדצמבר, 2013 at 14:50

    באמת האריך חיים הלגי הזה…. היה בן שלוש כשגנרל אלנבי נכנס אחר כבוד על גבי סוס לירושלים.חבל שלא היה לי העונג להכירו אישית בעולם הזה, ואני די בטוח שלא אהיה זכאי להכירו בעולם הבא בגן עדן….נראה לי שלגי היה נהנה לקרוא את התשבחות…

  • Gidon  On 25 לדצמבר, 2013 at 14:54

    למי שלא שם לב, ראו כיתוב מתחת לתמונתו של לגי: לגי 1995-1913

  • galithatan  On 1 לינואר, 2014 at 01:03

    אויש זה כל כך עצוב 😦

  • Anon Nymous  On 4 למרץ, 2014 at 12:10

    A rare and beautiful Feline soul in a wonderful Clinic

    Anon-Nymous

    • שלומית לוי  On 4 למרץ, 2014 at 14:00

      נכון. אתה צודק לגמרי. חתול נדיר. נעשה לי עצוב כי פתאום נזכרתי בו שוב …

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: