מחדשת את הנדרים שלי

 

 

מזל שיש לי סמינרים מקצועיים.

ביום הראשון זה תמיד קשה. הפרעת הקשב שלי פורחת כשיש באולם 800 מאזינים. למדתי שאני חייבת לשבת ממש מול המרצה , בשורה הראשונה, כשהעיניים שלי מתחברות לשפתיים שלו. זו הדרך היחידה שלי להישאר מרוכזת. אני גם רושמת המון. לפעמים סתם משרבטת. אבל אם אני לא כותבת- אני נרדמת. שילוב של ג'ט לג , מיקוד באנגלית, והרצאה שדורשת ריכוז מקסימאלי.

כשאני שומעת את המרצה הראשון אני מתחילה להתקפל לתוך עצמי. מה בכלל אני עושה כאן.

לא מגיע לי להיות רופאה. כמה הרבה הוא יודע- ואני לא.

ואז אני נרגעת .

ונכנסת למוד הסטודנטית הדורסנית.

לא אוכלת, בטח שלא ישנה מספיק- ככה זה כשמתעוררים כל יום בשלוש לפנות בוקר. מגיעים להרצאות רעננים לגמרי-וממוקדת כמו קרן לייזר.

זה בסדר. אני קלינאית. אני מטפלת בחיות , לא חוקרת באוניברסיטה. בחירה שבחרתי לפני הרבה זמן ומיום ליום אני שמחה בה יותר. מותר לי לא לדעת מה שהוא יודע . אני לא עוסקת במחקר. הוא חוקר כדי שאני אצליח לרפא יותר חיות. זו ההיררכיה , ככה זה נכון.

מכל סמינר אני חוזרת מלאה באנרגיה. מאושרת מהבחירה המקצועית שלי. רוצה להמשיך ללמוד,לדעת יותר  ולהשתפר עוד ועוד.

מרצה מומחית לרפואת חירום מסבירה בהתנצלות שלאור המצב הכלכלי באמריקה היא מחייבת הרבה פחות על טיפול בחיות אקזוטיות. בעוד שכלב עם "סיבוב קיבה" ישלם אצלה כ 1200$ לטיפול, שרקן קטן שמגיע עם אותה בעיה בדיוק יחויב רק 800 $. היא נשמעה כל כך מתנצלת. ואני הייתי צריכה לצבוט את עצמי ולחשוב למה בעצם אני עובדת בארץ ולא שם…

 

כשהסתובבתי באולמות התצוגה שבה את עיני מכשיר קטן וחמוד .

זה הטרנד החדש במרפאות פרטיות. יותר ויותר וטרינרים מצטיידים באחד כזה. כמו ששמעתי בהרצאה- בעלות (ללקוח)  של ארבעה צילומי רנגטן  היא עושה סיטי אחד ורואה הכול…

רבע מיליון דולר ואני יכולה לקנות אחד כזה.

שידה שבורה 082

 

ולמי שלא מכיר, הנה חוויות מסמינרים אחרים.

https://shlomit500.wordpress.com/2010/08/03/סמינר-על-רפואת-תוכים-קצה-העולם-סן-דייג/

https://shlomit500.wordpress.com/2009/02/24/c-t-לצב-זה-כל-ההבדל-חוויות-מסמינר/

https://shlomit500.wordpress.com/2008/02/25/%d7%91%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%97%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a1%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%a8/

https://shlomit500.wordpress.com/2007/02/27/%d7%a4%d7%95%d7%a1%d7%98-%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%99%d7%92%d7%95%d7%90%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%99%d7%99/

 https://shlomit500.wordpress.com/2011/02/28/%d7%94%d7%90%d7%97-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%a4%d7%90%d7%94-%d7%94%d7%95%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%a8%d7%99%d7%aa/

 

ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נעמה  On 3 למרץ, 2012 at 20:11

    וואו, איזה סי טי קטן וחמוד!
    (ובעיקר לא קלוסטרופובי כמו הMRI). אני לא מאמינה שזה עולה כל כך הרבה כסף.

    • שלומית לוי  On 4 למרץ, 2012 at 15:51

      זה המחיר, לפני הובלה ומע"מ וכל מה שנילווה.
      בחישוב גס אני צריכה לעשות בערך 250 סי טי , בעלות של 1000 דולר כ"א , רק כדי להתחיל להתקרב להחזיר את ההוצאה. ואז כבר ימציאו משהו משוכלל יותר…

  • Idit Paran  On 3 למרץ, 2012 at 20:47

    אממ. בפעם היחידה שראיתי סיטי אמיתי (מה פתאום בשבילי) זה היה נראה לי כמו מוצג מסרט על העתיד או משהו כזה.
    וחוץ מזה, הגעתי למסקנה (חכי שבוע, היא תתחלף במשהו אחר בודאי)
    שמרצים תמיד עומדים במקום שלכאורה הם יודעים יותר, ולא משנה הנושא ולא משנה גם
    כמה את (שיושבת ומקשיבה) באמת יודעת עליו בעצמך (או לא)
    וכל החוכמה היא להנות מלהקשיב וללמוד (ולצייר או לכתוב במחברת)

    מישהו פעם אמר לי שאנחנו כל הזמן ממשיכים לגדול כשאנחנו לומדים דברים
    חדשים.

  • Yael Ort-Dinoor  On 3 למרץ, 2012 at 21:06

    סיבוב קיבה בבוסטון (כלב גדול) = 5000 דולר. כנראה שצריך לדעת איפה להסתובב 🙂
    איזה כיף שחזרת לכתוב!

    • שלומית לוי  On 4 למרץ, 2012 at 15:48

      איך לא שמתי את בוסטון על המפה שלי, איך…

      הטראומה של החזרה שיתקה אותי…מקווה שחזרתי באמת.

    • שלומית לוי  On 4 למרץ, 2012 at 15:49

      מרצים באמת יודעים המון, בוודאי בסמינר כזה, הם בוחרים אותם בפינצטה.
      ואני ממש מסכימה למה שכתבת. ממשיכים לגדול. כל הזמן.

  • george  On 3 למרץ, 2012 at 21:44

    נדמה שוטרינריה זה לחיות מהעשירון העליון בלבד. האין ביטוח רפואי לחיות? גם לכלבה הזקנה מנהריה מגיע טיפול!

    וכן, אני שמח לשמוע ממך.

    • שלומית לוי  On 4 למרץ, 2012 at 15:47

      וטרינריה עולה כסף. בדיוק כמו רפואה. בגלל שהרפואה בארץ מסובסדת (ובעצם אנחנו משלמים עליה 5% מהמשכורת שלנו!) אנשים לא מודעים לעלויות. ועדיין, אנחנו לא גובים כאן עשירית ממה שגובים בארצות הברית. אז זה לא רק לחיות מהעשירון העליון, אבל כשמצשהו מסתבך , אז כן, זה יכול לעלות לא מעט.

      כשאני מצלמת אני חייבת לקחת בחשבון עלות המכשיר. כשאני לוקחת דם אני מחשבת את עלות המעבדה והשליח.
      יש ביטוח רפואי לחיות בית, אני באמת צריכה לכתוב על זה פוסט נפרד. נתת לי רעיון.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: