חיה בסרט

מצאתי מקום לרקוד בו. בית ספר ענק במנהטן. ירדתי בתחנת הרכבת המרכזית (PENN) והלכתי ברגל 60 דקות. ארבעים רחובות נראים ממש מעט  על המפה וקצת יותר כשהולכים אותם ברגל.  אבל  רק ככה אני לומדת מקומות חדשים. שועטת ברחובות , על אדים של אנרגיה .

 

הגעתי לבית הספר. וניסיתי להבין מהתוכניה איזה שיעורים אני יכולה לקחת. באותה שעה  היו 3 שעורים שכבר התחילו, כולם בבלט קלאסי, כולם למבוגרים.

 

אני מציצה לאולם שמולי. כל הבנות שם נראות רקדניות מקצועיות. דקיקות וגבוהות , ורגלים שמתרוממות לגובה הראש.

האולם ענק, יש בו כחמישים רקדנים ורקדניות – ואני.

אני מתנחמת בעובדה שכשיש כל כך הרבה אנשים אי אפשר לשים לב אלי. לפעמים אני באמת רוצה להיעלם.

זה נראה בדיוק כמו בסרטים על רקדנים.

השיעור התחיל. ואז נכנסה רקדנית נוספת.

על כסא גלגלים.

בחורה ג'ינג'ית יפה עם צמה ארוכה, תואמת ג'וליאן מור .

היא על הכסא מסמנת בידיה את התרגיל .(כשהמורה מסביר כולם מסמנים את התנועות בעזרת הידיים. מין קוד כזה. ) וכשהתרגיל מתחיל היא עושה רק עם  הידיים.

בבלט עושים כל תרגיל משני צדדים.

עומדים ומחזיקים את הבר פעם מימין ופעם משמאל.  וכשאנחנו מסתובבים גם היא מסתובבת. אני רואה אותה מגלגלת את הכסא לכוון השני.

והפנים שלה לא עצובות. רק ממוקדות ומרוכזות בשיעור ובמורה.

השיעור נגמר ואני יורדת קומה לשיעור פוינט. פה דווקא נפלתי על שיעור של מתחילים.  אבל אז אני מסתכלת דרך החלון.

וזה מה שאני רואה כשידי השמאלית אוחזת בבר.

 

 STEPS at NY (2)

 STEPS at NY (8)

יש רגעים שאני מאושרת ועצובה בו זמנית.

 

נ.ב. ממש בקרוב יחזרו הפוסטים הווטרינרים…מצטערת אם התרחקתי קצת. אני מאוהבת בעיר הזו. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Yael Ort-Dinoor  On 11 לאוקטובר, 2011 at 03:49

    את מלכה! 40 בלוקים זה חימום מצוין. וניו יורק היא ה-מקום להעלם בו.
    הערצתי שלוחה מבוסטון.
    לינקולן סנטר, ניו יורק בלט – אבל את זה את בטח כבר יודעת 🙂

    • שלומית לוי  On 11 לאוקטובר, 2011 at 19:32

      מלכה לא, אבל כיף לשמוע…ניו יורק סיטי בלט היא לדעתי הלהקה הטובה בעולם. אולי גם ה
      ABT
      הלוואי והייתי יכולה להספיק הכל…
      בוסטון תהיה על הכוונת יום אחד…

  • Iris  On 11 לאוקטובר, 2011 at 05:57

    תהני מותק. מהכל. בגילנו ממש מגיע לנו.

  • aliciashahaf  On 11 לאוקטובר, 2011 at 08:54

    אם יעל אהובתי אומרת שאת מלכה, מי אני שאגיד משהו אחר.
    אבל היא צודקת, כמובן.
    ותהני יקירתי, אני דווקא אוהבת את הפוסטים הלא וטרינריים 🙂

    • שלומית לוי  On 11 לאוקטובר, 2011 at 19:34

      יקירה, כיף לשמוע.את לא תאמיני אבל כשצילמתי ממש חשבתי עליך. בחיי. לא יכולתי להחליט מאיזו זוית לצלם ומה בכלל לעשות עם המצלמה. חשבתי לי- אם רק אליסיה היתה כאן…

      מתגעגעת.

      • אליסיה  On 13 לאוקטובר, 2011 at 14:04

        הכי כייף לצלם רקדנים בסטודיו, בשמחה הייתי באה…
        מתגעגעת בחזרה }{

  • מרית בן ישראל  On 11 לאוקטובר, 2011 at 10:20

    את מכירה את המאמר היפהפה של בת חנא (שם בדוי, לא ברור לי למה, אם אני הייתי כותבת כזה טקסט הייתי חותמת עליו בשמחה, אבל לא אעשה לה אאוטינג) על בלט קלאסי? אפשר לקרוא אותו כאן (אם יש לך אדובי).
    http://www.saltarbutartzi.org.il/Index.asp?ArticleID=68&CategoryID=103

    • שלומית לוי  On 11 לאוקטובר, 2011 at 19:37

      מרית, המון תודה! זה ממש נפלא ולא הכרתי. התחלתי לקרוא והבנתי שזה חומר שדורש הדפסה ושמירה. פשוט נפלא.

  • עידית פארן  On 11 לאוקטובר, 2011 at 14:44

    בהתחלה אני לא יודעת מה להגיד.
    ואז אני יודעת.
    תכתבי, תכתבי על זה כמה שיותר, תכתבי ככה שנדמה לך שהגזמת.
    זה עוצר נשימה, המקום והתמונות והסיפור. הכל.

    (עכשיו ראיתי שאליסיה מגיבה מעל, אז ההמשך של זה הוא שהלוואי שגם שם אליסיה תצלם אותך…)

  • שלומית לוי  On 11 לאוקטובר, 2011 at 19:38

    עידית מקסימה תודה על העידוד.
    אני מרגישה שהמנדט שניתן לי הוא לכוון המקצועי ואני מתפזרת הרבה יותר מדי. בכתיבה כמו בחיים…אני שמחה לקרוא את תגובתך.

  • צפייה ישירה  On 14 לאוקטובר, 2011 at 12:17

    חחח חיה בסרט, נחמד
    LOVELY

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: