לא תאמינו מה כלב מסוגל לבלוע

קיילי היא כלבה שמנמונת, לא קטנה ולא גדולה, עם פרצוף שועלי מתוק ואופי מקסים.

כשהגיעה אלינו  הבעלים לא ידע להגיד מה לא  בסדר חוץ מזה שהיא לא אוכלת כבר 48 שעות.

כשרואים אותה, אפשר להבין שיש פה בעיה: קיילי נראית כמו אחת שלא אומרת לא לפחמימות.  באותו בוקר היא התחילה גם להקיא.

אנחנו מצלמים אותה במכונת הרנגטן  שלנו ולוקחים בדיקת  דם.

בצילום יש צללית משונה. מעין משולש, שנמצא בקיבה. משהו לגמרי לא מוגדר. גוף זר?

אנחנו מתלבטים.

לפתוח אותה? או אולי  להכניס קודם סיב אופטי לקיבה ולנסות לדוג את החפץ, אם זה מה שזה.

ואולי בכלל לתת לה קודם לבלוע בריום. הבריום נצבע בלבן כמעט זרחני בצילום ומאפשר לעקוב אחרי מערכת העיכול בצורה ברורה.

צילומים זה בשחור ולבן, וגוונים של אפור,  וצריך  לדעת אנטומיה ממש טוב ולהיות מסוגל לתרגם את שני המימדים שרואים בצילום לשלושת המימדים של המצולם. לא תמיד זה פשוט.

אולי בריום זו האפשרות הנכונה אם נלך לפי הסדר אבל אז נצטרך לחכות לפחות 12 שעות לפני שנוכל להכניס אותה לניתוח פתיחת בטן,

הכלבה מתחילה  להידרדר, נראית פחות טוב ומתחילה  להקיא בתדירות גבוהה יותר.

אנחנו מחליטים לנתח.

ד"ר טננבוים הוא המנתח הראשי שלנו. הוא לא מוצא כלום בקיבה אבל במעיים נראה לו שיש משהו חשוד .

הוא פותח חתך קטן מעל המעי במקום שמרגיש קשה. ומתחיל למשוך משהו.

ומושך

ומושך

ומושך

וזה לא נגמר. הוא מוציא את הדבר המשונה הזה שדבוק לעצמו, מריח כמו משהו שלא היה צריך לשבת במעיים אבל ישב שם, ונראה באופן כללי כמו סחבה. אנחנו לא מצליחים אפילו לזהות את זה.

ואז אנחנו פותחים את הדיבלולים ומתגלה רשת כדורסל.

שלמה.

הרשת  חסמה את כל המעיים. ברור שבגלל הרשת קיילי הרגישה רע ולא אכלה והקיאה.

לכאורה כל מה שצריך זה לסגור את החתך במעי ולתפור את הבטן והכול יסתדר.

אבל טננבוים  לא רגוע.

זה לא נראה כמו הצללית המשולשת שראינו בתוך הקיבה.

צריך לצלם את קיילי שוב.

כדי לצלם צריך לסגור את כל הבטן. ממש לתפור אותה. כי אנחנו יוצאים מחדר הניתוח והולכים לחדר הצילומים ואי אפשר לקחת סיכון של זיהום.

טננבוים , כמה שהוא יכול לחפף בחייו הפרטיים (אלוהים עדי, אני חיה איתו) כשמדובר בניתוח אין פדנט גדול ממנו. אין חיפופים ואין עיגול זוויות , ייקח כמה זמן שייקח.

הוא מתעקש ותופר וסוגר ולוקח את קיילי על האלונקה (יש לנו אלונקה לכלבים) ומעביר אותה לצילומים.

DSC00002

והצללית המשולשת עדיין שם. יותר עמומה, יותר מוסתרת.

אבל שם.

קיילי חוזרת לחדר הניתוחים.

אנחנו פותחים שוב את הבטן.

בשלב זה הקיבה נראית כמו כדור גומי מפונצ'ר בגודל בינוני, הדפנות שלה מעובים וקשה להרגיש משהו דרך הקיבה הלא חתוכה.

הקיבה נפתחת.

ואז, תוך כדי חיטוטים וחיפושים- היד של המנתח נסגרת על משהו קשה. ומוציאה אותו החוצה.

זכוכית שבורה.

כמעט משולשת.

יכול להיות שהזכוכית היתה ממצא אקראי בלבד, ואלמלא רשת הכדורסל שחסמה את המעיים לא היינו מגלים אותה.

ויכול להיות שקיילי בלעה את שניהם ביחד- אולי הזכוכית היתה חבויה בתוך הרשת.

קיילי שומרת על זכות השתיקה ולא מספרת לנו.

DSC00008

וככה זה נראה.         המזלג  הוא  רק להמחשת הגודל.

לידו: רשת הכדורסל.         בחזית התמונה: הזכוכית

עברו כמה שבועות מהניתוח. קיילי הולכת ומשתפרת. כשהיא באה לבקר אותנו  כולה מקשקשת בשמחה למראה המרפאה.

ורק אני חושבת בלב שאולי חבל שהטננבוים הזה הוא לא מנתח פלסטי.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על לא תאמינו מה כלב מסוגל לבלוע

  1. מעולה!
    ואיך את מספרת את זה…

  2. אסתי הגיב:

    בטוח שקיילי היא כלבה ולא חזרזירה?

    מודה שקראתי במתח עצום ואז קרעת אותי מצחוק עם המשפט האחרון.

  3. ארז ולונה הגיב:

    "הטננבוים הזה" הוא וטרינר משכמו ומעלה. ב20 שנה האחרונות שאנחנו מכירים אותו, הוא הציל וטיפל במסירות, אצלנו ולחברים בה-מ-ו-ן כלבים וחתולים בדיוק כמו ששלומית תארה. מכוון שהוא מדבר ישר ולעניין, הלקוחות אף פעם לא מקבלים סיפורים משונים ומןזרים כמו אצל וטרינרים אחרים. הלוואי ירבו כמוהו.

  4. עידית ואסתי- תודה של ממש.
    וארז- אני חושבת שאתן לו לקרוא את התגובה המקסימה שלך, (למרות שהוא מסרב להיות מנוי על הבלוג שלי, ברוב חוצפתו…)

  5. galithatan הגיב:

    סיפור עצוב, למרות הסוף השמח.

    מעניין איך היא בכלל הגיעה לזה בלי שהבעלים שמו לב.

  6. הי גלית
    קשה לשים לב כל רגע ורגע מה הכלב לועס, אם כי במקרה של כלב עם הסטוריה כזו ממש חייבים.

  7. נ. הגיב:

    נראה לי שאת ד"ר טננבוים יכול היה לשעשע גם מה שהוא ימצא אם יפתח את ד. ידידו. אני משוכנעת שהוא יהיה מזועזע כי אליבא דה טננבוים קומבינציות של בשר וקורנפלקס או פרמזן עם פסטה של מאכלי ים הם יהרג ובל יעבור. אבל זה עובר. אצל ד. בינתיים הכל עובר….

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s