טוסקנה, אהוד ברק ונערה עם כרבולת דרקון

הטיול שלנו מתחיל בבולוניה. לא בדיוק טוסקנה ( תיכף נגיע) אבל מסע שורשים אמיתי.

אחרי שנים של הדחקה אני חוזרת לשורשים (המקצועיים) בבולוניה שבאיטליה.  שם למדתי. שם פגשתי את ק.

ושנים, כל כך הרבה שנים לא הייתי שם.

 

חיפשנו את הבית בו גרנו.

בית לבנים אדומות, שתי קומות.  מתחתינו גרה סניורה מסיציליה שהיתה כל שנה, לקראת החורף,  מבשלת אלפי עגבניות בחביות ומשמרת אותן לרוטב.

ק. זוכר בדיוק איפה היה הסופרמרקט (שהיה נסגר ,אגב, בדיוק באחת וחצי בצהרים.  גם מי שעבד בסופר היה חוזר לארוחת צהרים בבית.).

זוכר גם זוכר איפה הוא קנה לחמניות, איפה היה הקצב ואיפה החנות למוצרי חלב טריים. 

ואני? הזיכרון שלי מחוק, לרגע אני נלחצת. כלום לא מוכר לי. סופר? לחמניות?

ואז זה חוזר.

שם היתה חנות בגדים, ושם עוד אחת, ושם חנות נעלים …

הזיכרון שלי בסדר. הוא פשוט מכויל אחרת. ללמדכם שגם כשאין כסף יש עדיפויות בחיים.

אנחנו הולכים ברגל למקום שהיה אז הפקולטה שלנו. מאז היא נדדה לשכונה אחרת אבל המבנים ברובם שם.

אז, כשלמדתי, נשבעתי לעצמי לא להתגעגע.  כי געגועים ונוסטלגיה ישכיחו את הקשיים. והיה קשה, באמת היה קשה.

ואני עומדת בחצר הפקולטה וליבי עולה על גדותיו.

 

                                    DSC00047

                                                 

 

בגינה המרכזית נמצאו אז הרפת והאורווה. עכשיו היא מגודרת והגדר שומרת רק על צמחיית הפרא. אני עוד זוכרת את הפר הקטן שנתרם לפקולטה כי היה נכה ומעוות. אבל כשחזרנו אחרי קיץ אחד התברר להפתעתנו שהוא הצליח לזווג את הפרה שלנו, שהיתה גם נורא זקנה וגם נורא גבוהה, לידו.

מצד שמאל נמצא האולם בו היו עושים נתיחות. שם ראיתי לראשונה בחיי סוס פתוח כשכל מערכת העיכול שלו ( הענקית!) פרוסה על השולחן.

לימיני ,האולם בו הבסתי את המרצה לפיזיולוגיה.

בניגוד להרגלו להכשיל את נבחניו  או לכל היותר לתת 60 למי שיודע את החומר , הוא נכנע

ונתן לי מאה +.

בעשרים השנים האחרונות היה רק עוד סטודנט אחד  שקיבל מאה + ואני הייתי הזרה היחידה, "סטרניירה" עם ציון כזה. אחרי זה הראו עלי באצבע כשעברתי שם…

 

 

זו הכניסה למזכירות הפקולטה   . ככה זה כשלומדים  באוניברסיטה הראשונה שהוקמה באירופה.                                               DSC00052

הגענו למרכז העיר , הרחובות מכוסים בקשתות כדי שהעיר תמשיך לתפקד גם בחורפים המושלגים. ואני מתבוננת בשני המגדלים, בכנסיה שבכיכר הראשית , במזרקה עם פסלו של נפטון,  מתבוננת ולא מבינה איך.

איך חייתי פה ארבע שנים ולא למדתי עליה ולא קראתי על הכנסיות שלה. איך לא התפניתי רגשית לשום דבר חוץ מלימודים.  טעם של החמצה עצומה בפי.

 

אנחנו ממשיכים לטוסקנה בחלקה הפחות מתוייר. 

הגענו ל MONTEPULCIANO,  , עיירה מקסימה מימי הביניים. כולה סמטאות  צרות, מדרגות וכנסיות.

וחנויות של גבינות ונקניקים. חבל שאין דבר כזה מצלמה של ריח. DSC00065

אני עומדת מול חנות נעליים עם כניסה מבטיחה: לקחו  המון נעליים משומשות, ישנות, וצבעו בצהוב. אז שאני לא אכנס?

DSC00096

בפנים – עיצוב מוקפד, נעלים איכותיות -  והכול , אבל ממש הכול, מכוער לתפארת.

נכון שאני  שמרנית.  הצבעוניות שבארון הבגדים שלי היא כשל אלמנה יווניה- אפור, שחור, נגיעות של בז'…

אבל פה   יש ארנקי  עור בצהוב או בסגול, חגורות כתומות, ונעלים (של גבר) ירוקות.

 

                DSC00097  

ונחשו  תמונתו של איזה סלב תלויה  בחנות ליד התמונה של אנטוני הופקינס?

 DSC00099

נכון מאד.

התמונה צולמה כשעוד היה ראש ממשלה. בעל החנות שראה שאני מצלמת בא ללחוש באזני רכילות קטנה: אשתו (דאז, כך אמר) דרשה ממנו הנחה תמורת הזכות להצטלם עם אהוד…

ונתת? שאלתי.

בטח, אמר.

נסיעה נוספת מביאה אותנו לאסיזי, עירו של פרנסיסקוס הקדוש, הקדוש של החיות והציפורים. הקדוש בו התאהבתי עוד מימי מגילת סן מיקלה.

מהרגע שנכנסים לאסיזי ומחנים את הרכב מתחילים לטפס.

אתה מטפס ומטפס ומטפס ובאמת שזה לא נגמר.

מה שמביא אותי למסקנה הבלתי נמנעת שאת הכפרים בימי הביניים בנו לצערי רק בעליות.

את זה שיש לי קראש על כנסיות כבר כתבתי. אני נכנסת לכל כנסייה ופשוט נפעמת ונותנת לכל  היופי והאסטטיקה ואם יש גם מוזיקה מה טוב – לפעפע אלי. תהליך כימי שכזה.

אבל כשעמדתי לקנות תמונת מדונה  עם הילת זהב קיטשית להפליא , ק. שאל אותי בדאגה אמיתית: את לא מתכוונת להתנצר, נכון?

 

אז הסתפקתי בתמונת הקדוש פרנסיסקוס שתיתלה  בחדר הטיפולים שלי.

ומילה אחת על GPS

שהרי אי אפשר בלעדיהם.

אנחנו קיבלנו אחד שאמנם דיבר באנגלית בריטית מהוקצעת אבל פיתח גינונים של פולניה  טרחנית.

בדרכנו למלון הוא התעקש פעם אחת שנפנה ימינה, פניה חדה ימינה. הוא היה נחרץ וללא ספקות. אחרי שכבר עלבנו בו מספר פעמים והפעלנו שיקול דעת משלנו החלטנו  הפעם לשמוע בקולו. עזבנו את דרך המלך לCORTONA ונכנסנו לדרך העפר, הפנייה ימינה שהמכשיר התעקש עליה.

נכון, ישר למעלה נמצא הכפר שלנו. אבל הדרך הזו  מתאימה במקרה הטוב  לרכב ארבע על ארבע. לא למשפחתית ענוגה.

הפיאט הקטנה שלנו גונחת כשהיא מטפסת בין עצי הזית. אנחנו ממש בתוך המטע.

בסופה של העלייה התלולה והמסולעת נגמרת לנו הדרך. אנחנו נאלצים להסתובב ולרדת, בזהירות רבה. צריך לחזור לכביש ולסתום את הפה לGPS.

כל פעם שאנחנו לא שומעים בקולו הוא נעלב ומשתתק לדקות ארוכות.

בסוף הטיול נראה לי שהוא חיכה למתנה מאיתנו. משהו סמלי. לא ככה?

ולמה נערה עם כרבולת דרקון?

שבוע לפני הנסיעה הלכתי להסתפר. לצערי נרדמתי בשמירה ויצאתי מגולחת: שילוב של אפרוח גלוח ראש עם כרבולת. אמא'לה.

כל השבוע, בכל רגע נתון כשראיתי את דמותי במראה (המון פעמים…הרבה מראות…) ממש נבהלתי. אז כרגע אני בהסגר מרצון עד שהשיער יגדל והכרבולת תתמתן.  ( ככה יש לי זמן לכתוב…)

. זו הפעם הראשונה שאני ממש מצטערת שהספר שלי   (לשעבר ,כן?) לא קורא את הבלוג שלי.

 DSC00085 חתול מקסים בסמטאות של PIENZA

 

                  

         DSC00074גינה בבית פרטי שאני צילמתי. ק. סירב לטפס על השער. DSC00180

והגלידה שהמסה אותי. .

אני שלא אכלתי גלידה 15 שנים וממש לא זכרתי אפילו איזה טעם יש לה – כאן נכנעתי.

 

אני כל כך אוהבת את איטליה.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על טוסקנה, אהוד ברק ונערה עם כרבולת דרקון

  1. שירי הגיב:

    ממש עושה חשק. איזה יופי של פוסט.
    מזו שאין לה זמן לקרוא על הכנסיות של ניו-הייבן.

  2. ניצן ואנדראה הגיב:

    יופי של כתבה, אנחנו כותבים לך מאוזנו (מיקומה החדש של הפקולטה של בולוניה), שומרים על הגחלת כאן מטיילים על אופניים בסמטאות הנידחות, בכפרים הקטנים.
    התיאור שלך מזכיר לי סיפורים מוטרינרים כמו יאיר בן ציוני שלמד כאן בתחילת שנות ה 70.

  3. שולקס הגיב:

    מקסים!!!! אהבתי את השם, את יכולה להוציא ספר על מעלליה של הנערה עם כרבולת דרקון.
    שמחה שהיה לכם כזה כיף ,הנוסטלגיה ,הנעליים הצהובות יופי של תמונה ,אני לא מקנאה בק. שעבר מכנסיה אחת לשניה עד שהגיע לאוכל.
    עוד עוד עוד בראוו.

  4. אסתי ממליצה הגיב:

    נפלא. חגיגה אמיתית.
    מומלץ אצלי בפנאי
    http://hamimlatsim.blogspot.com/2010/10/3110-2110.html

    אסתי

    • ק. התנהג יפה.
      עקרונות אילוף בתוכים עובדים גם עליו, מסתבר.
      חיזוק חיובי להתנהגות טובה.
      כנסייה- ובית קפה.
      כנסיה נוספת- הפסקת נישנושים.

      מה שעובד על תוכים עובד גם על ק. , ובגדול.

    • אסתי, כמובן שהתבלבלתי, התגובה הראשונה היתה מיועדת לזו שמעליך…

      ולך- תודה. אני באמת מקבלת את זה כמחמאה אמיתית ומאד נחשבת:)

  5. טוסקנה הגיב:

    היי גם אני מכיר את התמונה הזו הייתי שם במקום
    וגם אני לא מבין למה הישראלים בבולוניה לא מתאחדים יחד

  6. פינגבאק: סעודה מפסקת באיטליה | Mother of Dragons. וטרינרית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s