בדיוק שבוע אחרי הניתוח המאסיבי שעברה מולי, היא חזרה הביתה. כלומר לא ממש הביתה אלא אלינו למרפאה, לכמה ימי התאוששות .
לא להאמין איך אפשר להיראות שבוע אחרי שהרחיקו מגופך חצי כבד. הכלבה עירנית ופעילה.
מולי לא אוהבת להיות בכלוב. מאחר והיא כלבה מקסימה אנחנו נותנים לה לשכב על שמיכה לידינו, במזכירות.
היום התחלנו לדאוג.
מולי סירבה לאכול את האוכל שנתנו לה ושכבה בעייפות.
אבל כשחזרנו מהפסקת הצהרים נרגענו.
באזור בו היא שוכבת יש מדפים ועליהם נמצאים שקי המזון שאנו מוכרים.
מולי ניצלה את הפסקת הצהרים לבחור לה שק מזון בן 20 קילו, פתחה אותו וסעדה בתיאבון רב.
עוד יומיים, יקירתי. בדיקות דם אחרונות לתקופה הקרובה ואת חוזרת הביתה.
אני מודה בביישנות שמאז הפוסט הקודם לא עבר יום שבו לא חיפשתי עדכון אצלך!
איזה למולי ולבעליה. רק בריאות!
מתוקה ואמיצה כל כך!!!!
בשורה טובה ומשמחת. ולכל הנוגעים בדבר – כל הכבוד!
אגב, ממליצה לך בחום לקרוא את "מוטי" של אסף שור.
לדעתי תאהבי עד מאוד את תיאור האהבה של מוטי לכלבתו לייקה.
בהשדמנות אביא כמה ציטטות לענג אותך.
ממש שמחתי לשמוע שהכל נגמר בטוב.
מאחלת לה החלמה מהירה…
🙂
אסתי- הולכת לחפש השבוע. תודה על ההמלצה.
היי שלומית,
מקווה שעכשיו מולי מרגישה טוב והכל כרגיל אצלה. ידוע לך מה שלומה?
אנחנו מתעדכנים תדירות .