רשימות מפאריז : פאריז בעין של ווטרינרית

שתי תמונות מפאריז, בשבוע האחרון:
אשה קוקטית ומטופחת (פאריז,לא? ) יושבת בבית קפה, על ברכיה כלבלב מטופח לא פחות,כפות רגליו שעונות על השולחן.  
היא שולפת מעין שקית ניילון שנפתחת על השולחן לקערית. מוזגת  מים מינרלים שהוזמנו במיוחד להולך על ארבע .
אני אוכלת את עצמי, שכחתי את המצלמה בחדר. תצטרכו להאמין לי.

בערב האחרון:
בשאנז אליזה המפוארת כלב עושה צרכיו. בעליו האנין שולף מטלית לחה ומנגב את ישבנו הפעוט.
אני מפשפשת בתיקי, את זה אני לא מתכוונת לפספס.
ברגע שהמצלמה מכוונת,  הכלב הנקי ובעליו כבר יוצאים  לי מהפריים.

מה שנשאר על המדרכה היתה המטלית.  וההפרשה, כמובן. 
שאנז אליזה, להזכירכם.  

למי שתהה, לא רק כלבים אני מחפשת שם.
הפעם, בניגוד לברצלונה , הבטחתי לעצמי שאני באה לנוח.
בתי קפה, ספרים, מקסימום מוזיאון אחד ליום.
אני מגיעה  הפעם עם רצועה מתוחה בברך,  פציעה ברגל השניה (ספינינג) וחשד לשבר הליכה מריקוד
בנעלי " פוינט".
מהר מאד אני מבינה שאני לא יכולה אחרת. בארבעת הימים שהיינו כאן אנחנו לא מפסיקים ללכת.לפי חישובי,  לפחות חמישה עשר ק"מ ליום.

 את פסלי הרקדניות של דגה אהבתי  מאז ומתמיד,  עוד לפני שרקדתי בעצמי. היום לראשונה, אני בוחנת אותן בעין ביקורתית ומגלה שמבנה גופן המוצק משהו לא היה מאפשר להן לרקוד אפילו בלהקת הבלט הישראלי. ברטה ימפולסקי אוהבת אותן דקות.

ק. התנהג ממש יפה, אני מוכרחה לציין.  אפילו במוזיאונים, שם הוא נאלץ להקשיב בנימוס להרצאות על האימפרסיוניזם, ברנקוזי ורודן, ממדריכת הטיולים המתוסכלת שלו. 

ורק תלונה אחת היתה לו: צריך להזמין לך מנת ילדים. את אוכלת רק חצי מכל מנה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  On 29 למאי, 2008 at 18:03

    את קורותיך בפריז וגם בברצלונה.
    בפעם הבאה תקחי אותי במקום את ק. גם אני אוהבת לצעוד במקום לקחת תחבורה ציבורית כזו או אחרת וגם אני מוצאת את השוטטות ובעיקר את הללכת לאיבוד כדבר המענג ביותר האפשרי, זה שגם מאפשר הרפתקאות בלתי צפויות.

    וצחקתי עד לבלי די על סיפור נקיון התחת של הכלב ובעליו (לעומת כמובן המדרכה) שנקרא צרת רבים וכו'…

    וטוב לקרוא אותך שוב. זו היתה דיאטה קשה וכואבת מדי הנבצרות הזמנית שלך מרשימות.

  • גילה  On 29 למאי, 2008 at 19:58

    גם אני מנגבת לפעמים את הטוסיק של הכלב שלי

  • שלומית  On 29 למאי, 2008 at 23:10

    אסתי- שמחתי לשמוע…אני בשמחה לוקחת אותך לרומא (בבקרים את תרוצי, אני ארכב, ואז נתפנה לשיטוטים…

  • פזית  On 30 למאי, 2008 at 11:07

    גם אני לוקחת את הכלבה שלי לכל מקום שאפשר להכניס אליו כלבים, ואמנם היא לא כזאת מטופחת ובטח שלא יושבת לי על הברכיים במסעדה, אבל כבר יצא לי לתת לה מים מינרליים כשהיתה צמאה וזה מה שהיה בהישג יד.
    כשחושבים על זה יצא לי אפילו להזמין לה במיוחד מים מינרליים.
    אני לא פסיכית!!! טוב, קצת.

  • george  On 30 למאי, 2008 at 17:39

    עד כה האמנתי לכל מילה. כעת פגעת קשות באמונותי; מהזתומרת "שכחתי את המצלמה בחדר"?! הסלולרי שלך היה לבטח בידך השניה.

    ואם את – לאכזבתי – כזאת מרחפת, אז אני משוכנע ש- ק. לא היה מחמיץ….

  • דפנה לוי  On 31 למאי, 2008 at 17:26

    בניסיון לשמש פה לנזר הבריאה – דהיינו החתולים – אני תוהה: הפריזאים טרם הפנימו כי טיפוח חתולים הוא סטייליסטי פי כמה? ובמחשבה שנייה, טוב שכך. עדיף שיישארו בארץ יצורי הפרא…

  • אוהבת סוסים  On 1 ליוני, 2008 at 00:44

    באמת חבל שלא יצא לך לצלם….

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: