לגעת באושר

 

כשהכרנו את ג'וי היא היתה וטרינרית צעירה מאד, בת עשרים ושתים. רוב הוטרינרים בארצות הברית לא מסיימים  את לימודיהם לפני שהם בני עשרים ושש, במקרה הטוב.
גילה הצעיר הסגיר מנת משכל גבוהה מאד, שלא לומר גובלת בגאונות.
כישוריה כמנתחת, למרבה הצער היו בינוניים ומטה.
כדי להוריד יבלת קטנה מקרסול,   היא היתה חותכת לאורך הרגל כולה ומשאירה שלושים תפרים בניתוח שהצריך שלושה . ותמיד בחיוך, תמיד בעליזות.
עננה של אושר בלתי מוסבר אפפה אותה ,וגם הפשלות הכי גדולות לא עמעמו את הזחיחות ששרתה דרך קבע על פניה.
הכלב מדמם למוות? לא נורא, הכל יהיה בסדר וגם אם לא אז לא קרה כלום.
האושר התמידי וצורת הניתוח הבלתי אפשרית נפתרו כאשר תפסנו אותה יום אחד מסניפה בזמן העבודה.
 
עשר שנים חלפו. חזרנו לארצות הברית לשנת השתלמות.
למרבה ההפתעה נקלעו דרכינו שוב. בגילוי לב ספרה לנו ג'וי את אשר עבר עליה בזמן שעבר מאז נתפסה על חם.
הקומבינציה של ילדה טובה מבית יהודי חם (בטח יהודיה, אלא מה) , מנת משכל כה מחייבת, ושני הורים  רופאים בכירים  הסבירה את הלחץ הבלתי אפשרי שהיה מוטל עליה ואת הדרך בה בחרה כדי להתמודד אתו.
וכך, המשיכה ג'וי וספרה לנו, אחרי שנים של אשפוזים וניסיונות גמילה היא הגיעה להבנה 
שהיא  שונאת גברים ,עובדה שהיא אגב משתפת בה את כל לקוחותיה,ושהיום היא נקיה לגמרי.

היא חיה עם חברתה לחיים , מגדלת ילד בן עשר, זכר לנעוריה בהם הזהות המינית שלה עדיין לא גובשה, ומפתחת את שריריה באופן אובססיבי.
יומה מתחיל בשעה של ריצה והנפת משקולות.
במנוחת הצהריים, כשאנשים נורמלים נחים או לחילופין מנתחים, ג'וי עובדת על הריבועים שלה,  ואחר כך יוצאת לריצה נוספת, הפעם עם משקולות על גבה.
ובערב, לפני החזרה הביתה- נכון, שוב תרגילים ומשקולות.
ההספק שלה כרופאה מעורר קנאה:  עיקור כלבה בהריון לוקח לה משהו כמו עשר דקות, זמן שיא לכל הדעות. היא רואה כשלושים לקוחות ליום ומנתחת בין לבין . הספק כמעט בלתי אפשרי.
בזמן האחרון היא נראית עליזה.
למרות הלחץ המוטל עליה היא עובדת בשמחה, לוקחת הכל בקלילות ולא נלחצת.

שום עננה לא מעיבה על חייה המקצועיים.
השבוע היא כרתה רגל לכלב שנפגע בתאונת דרכים. אז מה אם היא חתכה לאורך כל הבטן כדי להגיע לרגל. לחיתוך השרירים היא השתמשה לחרדתי העצומה במזמרה.
הדם שפרץ מהרגל לא הטריד אותה כהוא זה.
חדר הניתוח נראה בסוף הניתוח כמו בית מטבחיים לכל דבר.
ללקוח עם רגל שבורה היא הציעה בנשימה אחת ניתוח לקיבוע השבר בארבע מאות דולר או אם אמצעיו מוגבלים- כריתה, שתעלה לו רק חצי. ממש בהזדמנות.
 
והכל ברוח טובה, זחוחה. חיוך תמידי שורה על פניה, הכל ממש בסדר.
 
אם לא הייתי מכירה אותה הייתי מתחילה לדאוג. 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • CrazyVet  On 4 לינואר, 2008 at 13:24

    אבל מצד שני 80% מהחבר'ה שאני לומדת איתם מעשנים ג'וינטים באופן קבוע (פחות או יותר). חלקם אפילו עושים את זה בין השיעורים.
    אני מעריכה שהסיר לחץ הזה שסטודנטים לוטרינריה ווטרינרים חיים בו לא ממש מקל.

  • ענת פרי  On 4 לינואר, 2008 at 14:22

    מזעזע

    אין שום פיקוח על וטרינרים בארצות הברית?

    ואצלנו?

    הניסיון שלי עם וטרינרים בארץ, תודה לאל, דוקא מצוין

  • Odin  On 4 לינואר, 2008 at 14:29

    באמת אין שום פיקוח? אי אפשר לדווח עליה למישהו?

  • שלומית  On 4 לינואר, 2008 at 15:55

    לא ידוע לי על פיקוח, בדיוק כמו שאין פיקוח על רופאים של אנשים.
    מי שנתפש , אני מאמינה שיכול לאבד את הרשיון שלו.

    במקרה שלה, מי שתפש אותה היתה אשתו של הבוס, שפשוט הודיעה להוריה והכריחה אותה ללכת לגמילה.
    מה שכאב זה שהיא באמת היתה מבריקה, אבל הלחץ הכריע אותה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 4 לינואר, 2008 at 18:42

    .וחתוך השרירים על ידי מזמרה(!)
    .הגברת ג'וי-לכלא. האו האו- לו הייתי אדם
    ושלומית- הסיפור שאת מספרת כתוב עם נימה של חיוך? או שנדמה לי

  • שלומית  On 4 לינואר, 2008 at 21:05

    נדמה לך, רק נדמה.

  • אולי  On 5 לינואר, 2008 at 19:53

    את לא חשבת לדווח עליה…?

  • שלומית  On 6 לינואר, 2008 at 08:03

    שבוע אחרי הארוע הזה שללו לה את הרישיון והתחילה חקירה פלילית. אין לי מושג מה קרה בסוף.

  • רחלי  On 7 לינואר, 2008 at 03:59

    את כותבת נפלא

  • שלומית  On 7 לינואר, 2008 at 19:36

    תודה ובכיף

  • אוהבת סוסים  On 7 לינואר, 2008 at 22:28

    שלפעמים אין קשר בין גאונות לגישה לבע"ח וליכולת לבצע ניתוחים כמו שצריך…

  • Xslf  On 23 לינואר, 2008 at 13:44

    יותר מהכל, הסיפור הזה מעורר בי צמרמורת.

Trackbacks

  • By used Cranes on 14 לפברואר, 2008 at 06:58

    used Cranes2839

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: