היום הראשון שלי כווטרינרית

 

בעקבות הפוסט של יגאל חמיש
 
קיבלתי את רישיון העבודה הנכסף של מדינת קליפורניה. מתי בדיוק קיבלתי את הרשיון  זה רק אני והבוס שלי יודעים- ביקשתי ממנו שלא יסגיר את חוסר ניסיוני .
אני נזרקת לתוככי בית חולים לחיות בנורטרידג', קליפורניה. בית חולים עסוק, עם שלושה רופאים בצוות, חמש אסיסטנטטיות ושלוש מזכירות.
אמאלה. אני משקשקת.
 
הבוס שלי מחליט אחרי שעה שאני בעצם מסתדרת מצויין וחותך הביתה . 
הרופא השני לא עבד באותו יום.
בלי לשים לב נשארתי לבד. עם העוזרות  והמזכירה אבל לבד. כל כך לבד.
 
אני מנסה לאתר פרצופים ידידותיים בצוות, מנסה להבין מי איתי ומי נגדי.  
לא פשוט, אני צעירה מרוב הבנות שם,  ומבינה שהכול תלוי עכשיו בי.

צריכה להקרין סמכותיות מצד אחד (אני? סמכותית? פרחה מדופלמת, זה מה שהרגשתי, ולמעשה עד עצם היום הזה), ונחמדות מצד שני.  
 
מה יש לי לפחד. נתקלתי כבר בכל כך הרבה מקרים כשלמדתי, ואח"כ בשנת הסטאג'. אני מנסה להרגיע את עצמי.
אבל בדיוק כמו שחששתי, מגיע מקרה ממש קשה : כלב שהלסת שלו נעולה. בכל השנים שעבדתי אחר כך עם כלבים לא נתקלתי בכזה מקרה. 
ידעתי שאני צריכה להרדים אותו ולצלם את הלסת , ומשם להמשיך.
אני זוכרת טוב טוב את הניגוד בין הידיים שלי שקצת רעדו לי – הי, זו פעם ראשונה שאני מרדימה כלב, ואין אף אחד לידי אם משהו מתפנצ'ר-  לבין פני הפוקר האדישות שלי כשכל הצוות בוחן אותי בעניין  רב.
 
ההרדמה עברה בשלום.
הבוס שלי , כשחזר למחרת, היה ממש מבסוט. הוא  יכול להמשיך לנטוש אותי למרות שאני רופאה צעירה ולא מאד מנוסה.
ואני- קצת נרגעתי, רק קצת.
את התחושה שיש לי בעל חיים חי מתחת לידי, ומה שאני מזריקה לו עלול להרוג אותו- את הרעד הקטן בלב יש לי עד היום.
אני כבר  הרבה שנים במקצוע, ואף פעם לא רגועה כשמרדימה חיה.

תמיד, למרות הניסיון ואולי בגללו,  אני נזכרת באותו יום ראשון בעבודה.
 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • anna  On 2 לספטמבר, 2007 at 00:21

    I highly appreciate vets like yourself – human.

  • Xslf  On 2 לספטמבר, 2007 at 00:54

    אבל עם דיפלומה בוטרינריה. כנראה עשית משהו נכון 🙂

    מעבר לזה אני מצטרפת לדברים של אנה (עם ההבדל שלי יש חתולות ולא כלב)

Trackbacks

  • היום הראשון הוא תמיד יום מעניין ומיוחד: יש לקראתו תקוות, חששות, שמחה, לעתים גם עצב. יום עתיר רגשות ולכל אחד מאיתנו יש את 'היום הראשון' שלו או שלה:היום הראשון ללימודים.היום הראשון בו התחילה הבת ללכת.הי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: