חורשים וזכרי אלפא

(בעקבות הפוסט של נועם לסטר)

 

"חמש דקות מכפר סבא נמצא לו יער חורשים, מקום קרוב ונפלא לרכיבה. אין שם יותר מדי עליות וירידות, אבל מספיק, לא יותר מדי טכניקה, אבל מספיק והכל לא רחוק מהרכב ומהבית" ככה היה כתוב באינטרנט.

אז שאני לא אדגום?  
 
במקום עצמו יש סבך של שבילי רכיבה צרים ומתפתלים , "סינגלים" בלשון המקצוענים,המשתלבים בשבילי עפר רחבים. הסינגלים היו מסוג שאני נאלצת לקרוא לו "דרדרות" באין מילה אחרת שתתאר את הרגשה. אתה דוהר והאבנים אחריך. 
כדי להגיע לסינגלים מהכוון הנכון, כלומר לרדת אותם ולא לעלות, חלילה, צריך קודם לטפס.  
 
את העליה דווקא אהבתי. ז"א אהבתי זה מוגזם, אבל עליתי כמו גדולה.
קצת לפני סוף העליה התחבאתי (זה טריק שהמצאתי בעצמי)  ונחתי קצת,  ורק אז נחשפתי לעיני הקבוצה – זכרי אלפא בני שלושים והשומר האישי,  כשאני כבר לא מתנשפת.
מסתבר שכשחוזרים לרכוב אחרי פציעה שמשביתה אותך ל 6  שבועות יש נטיה להיזהר.
ליתר דיוק את הירידות האמיתיות ירדתי בדחילו ורחימו כשהאופנים לצידי, ואני אוחזת אותן בידי.

היום הפנמתי לראשונה  שהצד הטכני הוא לא בשבילי. 

 אני אמשיך כנראה לרכוב בשדות השטוחים  שבין רעננה ויקום  , משהו גריאטרי כזה.  
האם זה אומר שאני מתחילה להתבגר?    

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל  On 11 ליולי, 2007 at 01:02

    כן מותק, כנראה שכן. הגיל…..

  • אורי  On 11 ליולי, 2007 at 09:13

    כן מותק! עדיף שזה יהיה הגיל…

  • ג'ורג'  On 11 ליולי, 2007 at 21:11

    מחד, הגיל הוא המצאה של התל-אביבים. אין לו כל משמעות. התרגיל קובע. מאידך, המבקרים לאו דווקא עושים זאת מעמדתו של רוכב מתמיד. אז שימותו הקנאים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: