דון קורליאונה ברעננה (ויש תמונה!!! הצלחתי…)

 
צלצול הטלפון תפש אותי בחצות, כשאני עייפה ובדרך למיטה.  אבל משהו בקולו של הבנאדם שדיבר שם  שידר אלי מצוקה אמיתית.
התוכי שלו פצוע, ככה אמר , ונפגע מרימון רסס.
תוך חמש דקות נפגשנו במרפאה.
התוכי רעד ועיניו היו סגורות. ממש לא סימן טוב כשמדובר בתוכים.
בצילום רנגטן הסתבר שכל גופו מלא ברסיסים.
טיפלתי בפצעים שלו  והכנסתי לו עירוי , כשמי שעוזר לי כל אותו זמן הוא הבעלים עצמו. בלילה אין לי עזרה.
אחרי הטיפולים, הכנסת התוכי ליחידת הטיפול נמרץ והפעלת החמצן, שאל אותי הבעלים: את עוד צריכה אותי?
כי אם לא ,אני גם הולך לבית חולים. 
 הבחור היה פצוע, אבל כל זמן שהייתי צריכה אותו בשביל התוכי לא אמר מילה.
 
ואני במקום לישון נכנסתי לאינטרנט לברר ממה רימון רסס עשוי.
 הידע הצבאי שלי הוא לא משהו . בבית הספר לווטרינריה לא למדנו על תחמושת  .
כמות הרסיסים היתה כל כך גדולה, שחששתי שבנוסף לנזקים הישירים, אם ברימון יש גם עופרת או אבץ יהיה לי תוכי מורעל. 
 ישבתי וחיפשתי בשקידה רבה,נכנסת לאתרים של  סוחרי נשק  וקוראת על רימונים, תוך כדי שאני תוהה אם האף בי איי יעלה על הסוכנת החדשה מישראל שאולי מנסה לקנות תחמושת .
 
הבחור נעלם לשבועיים, בעוד התוכי שלו שהיה  מאושפז אצלי,  הלך והשתפר.

רק כשכתבו עליו בוואי נט הבנתי.
 

רימון הרסס נזרק לדירתו כסימן אזהרה.  הוא , כך הסתבר לי , חבר באחת ממשפחות הפשע.
הפעם , הטקבקיסטים שעלו לתגובה היו השכנים שלו. וכולם עד אחד הביעו שביעות רצון מהעובדה שהתוכי הצווחן כנראה נהרג בתקרית, וכמה נעים להם השקט החדש בשכונה…
 
 
 
כשכבר תהיתי אם קיבלתי  תוכי במתנה (וחשבון שלא שולם…) הוא הופיע, שילם, לקח את התוכי וחזר לענייניו.

 

YELLOW NAPE AMAZON זה לא הפציינט עליו מדובר כאן, אבל מאותו זן. זהו תוכי עם יכולות דיבור מרשימות, אינטיליגנטי , רעשן, דעתן ועצמאי.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • Luna  On 20 ליוני, 2007 at 19:08

    Wow Shlomit,…

    If I knew you had such contacts in certain circles I'd ask you for some favours 😉

    BTW, was there no way to avoid giving that parrot back to that "tzadik"?

  • אורי  On 20 ליוני, 2007 at 21:27

    מה לא עושים בשביל עוד כמה קוראים.

    אדם במצוקה בא אליך עם בעיה, ומה את עושה? מפרסמת באינטרנט. עזבי חסיון רפואי (אני מניח שהוא לא תופס לגבי תוכים), אבל מה עם קצת דרך ארץ? נימוס בסיסי?

  • CrazyVet  On 20 ליוני, 2007 at 22:28

    החוויות שלך גורמות לי לפעמים לחשוב פעמיים על עבודה בקליניקה. כבר החלטתי שזה לא בשבילי, אבל לפעמים את מצליחה לתאר כל כך יפה את הרגעים הטובים בעבודה – למשל כשמצליחים להציל תוכי פצוע.

  • שלומית  On 20 ליוני, 2007 at 23:45

    לונה יקר- נראה לי שהחמצת את הרעיון העיקרי- אני מאד מאד הערכתי את האיש שדאג קודם כל לתוכי שלו ורק אחר כך לעצמו. בעיני- הוא יותר מראוי לתוכי!

    אורי- חיסיון רפואי בעיני תופש גם תופש. לא הזכרתי שמות, לא שלו ולא של התוכי, תיארתי בהערכה את האיש שדאג כאמור קודם לתוכי ורק אחר כך לעצמו. וכן, יש פה פואנטה.חברות במשפחת פשע. אז מה.
    איפה פה זילות החיסיון הרפואי.
    זה נראה לך פרט מזהה?

    נראה לך שאני מלגלגת עליו או שיפוטית באיזו שהיא מידה?
    אולי כדאי שתקרא שוב את הפוסט.

    קרייזי וט- תודה. אכן יש רגעים נהדרים בקליניקה. כשתוכי שעומד על סף מוות מתאושש לאט וחוזר לעצמו- האושר ממלא אותי.
    ואני לא מתרגלת, ולא מקבלת כמובן מאליו, ושמחה כל פעם מחדש.

  • יעל ישראל  On 21 ליוני, 2007 at 05:39

    מסכן התוכי, על "האבא" איני מרחמת משום מה, אפשר להבין אותי, נכון? וזה שבתמונה כזה מתוק, שעושה חשק לוותר עחל העקרונות שלי בעניין כליאת תוכים, ולאמץ בונבון אחד כזה שיקלל קצת את החתולים ויעשה להת ת'מוות. [

    כבר אמרתי לך שאני אוהבת את ההומור השחור שלך? אבל מהתגובות המדהימות אצלך, רואים ישר שרןב העולם לא מבין הומור שחור. יאללה ביי.

  • ג'ורג'  On 21 ליוני, 2007 at 07:14

    אורי, אתה מה-זה צודק! מגיע אדם צנוע שמקפיד על אנונימיותו (אין לו סימנים מוחצנים כמו חיה נדירה על הכתף, שומר על פרופיל נמוך בבית מגוריו, לא ידוע בתקשורת וכד'), ושלומית מייד חושפת את זהותו. הלא מייד ניתן לדעת כי הוא אחד מהקשורים לאחת ממספר משפחות הפשע. זה מצמצם לי את האפשרויות ל- לא יותר מכמה וכמה אלפי אנשים כמוהו.
    בושי לך שלומית. ואורי – כל הכבוד על חדות ועומק הראייה, ועל יכולת האבחנה בין עיקר לטפל.

  • אורי  On 21 ליוני, 2007 at 12:30

    שלומית, אם את באמת מאמינה בחסיון רפואי, כדאי שתחשבי שוב.

    מי גר ברעננה, ניצל מנסיון התנקשות ומגדל תוכי?
    וואלה, לא יודע. אולי אלפרון.

    http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2194208&whichpage=#R_7

    עברת חוויה מעניינת ואת רוצה לשתף את העולם? סבבה, אין בעיה. אבל לפחות אל תגידי שאת לא מוסרת פרטים מזהים ושומרת על חסיון הלקוחות שלך – כי זה באמת זילות החסיון הרפואי.

  • שלומית  On 21 ליוני, 2007 at 13:02

    תתפלא. הוא ממש לא היחיד מ"ההם" שגר ברעננה
    ומסתבר שמה שאתה הזכרת לא היה נסיון ההתנקשות היחיד . .
    תאמין לי, אם זה היה מישהו מפורסם – לא הייתי כותבת.
    שלא לומר שהייתי מזהה אותו עוד באותו ערב, כן?
    אני יכולה להבטיח לך נאמנה שלא בו מדובר.

  • Luna  On 21 ליוני, 2007 at 15:18

    Several comments…

    @Uri – you're an ass! You are a prude and a condescending hypocrite of the worst kind. The stories here are great, including the one above. What the heck do you know about confidentiality and since when are your deduction forces so magnificent? Do you work for the police? Are you a P.I.? If anyone is jumping to conclusions and making asinine assumptions here it is you! Your mouth is foul and your language dirty and if you had any sort of balls, you let us know who you are or where we can reach you. Maybe you'll get a taste of what that poor parrot went through. You imbecile!

    @Yael Israel – Who appointed you judge and jury? You positively ruined Shlomit's last post by ruining the conversation, having a private war with yourself over some imaginary comments over that previous post. Didn't you notice that you are a party pooper?! You obviously run your mouth before your brain gets into gear. This time you simply place yourself on a pedestal by grouping yourself with those very special people who get 'black humour'. Wow, you are so smart. [By George, you are such a simpleton!] You got the joke? Wow… you definitely deserve a medal! We're all so glad you love animals and have such a sophisticated intelligence. 😛

    @Shlomit – I loved that story too. It's funny and yet again gives us a Herriot glimpse into the life of a vet. I'm afraid you misunderstood me though. 🙂
    I am also full of appreciation for that man who cared for his parrot, but that is his responsibility and not a free choice to be taken. All I asked was whether there's a law or guideline that a vet can use when encountering cruelty to animals, whereby that vet can confiscate the animal on grounds of cruelty. And getting your parrot hurt by a hand-granade, whether by accident or not, is cruelty to animals! You Shlomit- were absolutely right in caring first and foremost for the poor bird, but after the matter, was there no way of telling that man that perhaps a shotgun is a better pet for him, rather than a Tuki?!

    Anyhow Shlomit, ignore the discouraging morons and keep writing. The stories and style are a breath of fresh air in that dreary world of poor blogs and even poorer commentators.

  • חזי  On 21 ליוני, 2007 at 16:23

    מעניין שתוכי הפך לחיית המחמד של מאפיונר. זה בדיוק כמו התוכי של הפיראטים…

  • רופא מעריץ  On 22 ליוני, 2007 at 16:58

    אורי- קודם כל אתחיל בזה שדרך ההתבטאות שלך לא ראויה, ניסית להעביר את דעתך בצורה די פרובוקטבית וזה קצת גורם לאנטי

    שנית כל- ממש אין פה הפרה של חסיון רפואי כלשהו, אני קורא המון עיתונים- צופה בחדשות , מתעניין, ועדיין לא עולה לי בראש עבריין עם תוכי. אולי אם מחפשים כמו בלש גשש בפעולה אז אפשר למצוא (כמו שניסית לרמוז) אבל כשחושבים על זה- אפשר למצוא על המון אנשים מידע ככה- השאלה היא למי יש אינטרס לחיפושים המייגעים האלו

    אולי חסרי חיים שנכנסים לבלוגים ובמקום לקלוט את ההומור ואת מה שעומד מאחורי הכתיבה מחפשים איפה לפגוע ועוד באנונימיות?

    שבת שלום

  • נעם  On 27 ליוני, 2007 at 14:24

    הייתי שמח לקחת אותו לעיתון..
    ואפרופו הפוסט שלי אליו הגבת, אני נרשם לרשימת התפוצה שלך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: