לחופש נולד 2- על תוכים שלא עפים

בעקבות הפוסט הקודם שלי – "לחופש נולד"  שעורר שאלות ודיון על גידול תוכים בתנאי שבי  הבטחתי לכתוב את אשר על ליבי.
לא פשוט, אני הרי וטרינרית של תוכים, אוהבת את היצורים הקטנים האלה, מה זה אוהבת,  מכורה להם ; מטפלת בהם ומזריקה ומנתחת אותם כשצריך- ויחד עם זאת אני בנאדם חצוי.
 
אבל קודם כל , כמה עובדות על גידול תוכים, ולמה מותר לנו, מבחינה אתית, לגדל אותם בבתי גידול.
פחות משליש מסוגי הציפורים שחיו לפני 200 שנה קיימים כיום.
בסוף המאה העשרים הוגדרו כשליש מזני התוכים הקיימים היום- כבעלי חיים נדירים העומדים בסכנת הכחדה.
 
גם אוכלוסייתם של שני השלישים הנותרים נמצאת בירידה  משמעותית.
איך שלא מסתכלים על זה , הנתונים האלה צריכים לפגוע בנו כמכת אגרוף בבטן.
 
עד שנות השמונים של המאה הקודמת נתפסו כמויות עצומות של תוכים. מספרם מוערך בשבעה עד עשרה מיליון בשנה.
הם נלכדו והובאו לחלקים שונים בעולם, כשחלק עצום מהם לא שורד את תלאות הדרך והצפיפות הנוראית בה הובלו.
בשנת 1992 ניתן פסק דין חשוב לשמירת ציפורי הבר:  WILD BIRD CONSEVATION ACT

זהו חוק האוסר על  תפיסת  תוכים שנולדו בטבע ,  יצוא או יבוא שלהם. 
 
למרות ציד תוכים , הרי שהסיבה העיקרית לעובדה שמספרם נמצא בירידה דרסטית היא ההרס המאסיבי של בתי הגידול שלהם.
תוכים צריכים עצים .  בלי עצים אין להם הגנה מאויביהם, אין להם מקורות תזונה ואינם מסוגלים לקנן. וכשאנחנו מבראים יערות, הנזק לתוכים הוא מיידי וכמעט בלתי ניתן לשיקום.

 מאחר והדרישה לגידול תוכים הולכת וגדלה הרי שהמקור החוקי היחיד  לתוכים הוא בבתי גידול מסחריים.
אז נכון שיש עדיין תוכים מוברחים, ותוכים שנתפסו בטבע. אבל מספרם בטל בששים לעומת מה שהיה לפני עשרים שנה.
אני עובדת עם תוכים שנים רבות, וכשרק התחלתי לעבוד נראה היה כי כמעט כל תוכי שני הוא תוכי מוברח.  ואילו היום  רוב התוכים  שאני רואה נולדו בבתי גידול.
כך שמטרה ראשונה של בתי גידול מסחריים היא פשוט לענות על תנאי השוק.
 
בנוסף, גידול בתנאי שבי צריך להיות מרכיב חשוב במאמצינו לשמירה על התוכים שבטבע.
יש תוכים שמספרם בשבי עולה על מספרם המשוער בטבע .
הקקדו שבסרטון, Umbrella Cockatoo, הוא אחד מזני התוכים שבטבע הולך ונכחד, ורק גידולו כחיית מחמד ובגרעיני רביה  מבטיח את הישרדותו.  לא כל זני התוכים הם ברי מזל כמוהו.
 היום תלויה תקוותנו בגידול תוכים בשבי. ככל שנלמד ונדע יותר על גידול תוכים שונים, כך נוכל אולי להחזירם אל הטבע בבוא היום.
 
עד כאן על גידול ממוסחר של תוכים.
אחד החששות שלי מפני כתיבת פוסט שכזה הוא שמי שיקרא אותו ירוץ וישחרר את תוכי המחמד שלו לטבע. וזו טעות גדולה.
תוכים שנולדו בשבי לא יכולים להחזיק מעמד אם ישוחררו . הם לא יודעים לחפש  מזון, לא יודעים ממי להיזהר , איך לקנן ואיך לגדל גוזלים. בנוסף, חלק גדול מהם יתגעגע לבעליו.
 
יש כמה יוצאים מין הכלל. למשל הדררות הירוקות כפי שצילם אותם עמי בן בסט שנמצאות בפארק הירקון, ברחוב חנקין ברעננה ובטח בעוד מקומות. אבל הדררה היא "פושטקית" מקסימה וממזרתא שפשוט אין עליה. ואילו רוב התוכים שאנחנו מכירים פשוט לא שורדים. 
 
תוכי שנולד בבית גידול יכול לעבור  תהליך של חיברות ( Socialization ) , או  מה שקרוי בעגה של מגדלים "האכלת יד". מגדלים רבים לוקחים את הביצה ומדגירים אותה באינקובטור , וברגע שהגוזל בוקע 
מאכילים  את התוכי בדייסות במקום שיעשו זאת ההורים התוכים . בצורה כזו  מרגילים את התוכי לחברת אנשים.  אבל למרות העובדה שתוכי  שנולד בשבי ועבר חיברות ,ומרגיש בתוך ליבו הקטן והחם שהוא בנאדם , ולמרות שאינו מכיר צורת חיים אחרת,   הוא עדיין חיית בר.   הסיבה שהוא מהווה חיית מחמד טובה ופופולארית  היא קודם כל הצורך שלו בחיי חברה (שכן תוכי חייב לחיות  כחלק מלהקה , אבל הפרשנות שלו לחברה היא בהחלט גמישה) וכמו כן האינטיליגנציה הכל כך גבוהה שלו,  המאפשרת לו להסתגל לשבי.

אנשים רבים נופלים בשביין של החיות המקסימות, החכמות והרגישות האלה ומחליטים לגדל אותן.
וכאן, תפקידי, כפי שאני רואה אותו , בחינוך. לא של התוכים, של בעליהם.
 
אני  משכנעת אנשים להוציא את התוכי מהכלוב לכמה שיותר שעות במשך היום. אבל כדי שתוכי יסתובב חופשי בבית  הוא צריך להיות תחת השגחה, זה הרי כמו ילד סקרן בן שנתיים עם פלאייר בתור פה. וכשלא משגיחים הוא מסתבך בצרות.
תנאי שני לשחרור הוא קיצור נוצות התעופה. תעופה בתוך הבית מסוכנת, ולכן צריך להגביל אותה.  
גזירת נוצות אינה כואבת, זהו חומר קרני מת, בדיוק כמו הציפורנים שלנו.  והנוצות מתחלפות. זהו תהליך זמני.
 
וכן, יש לי בעיה עם זה שהתוכי לא עף. 
איך אני חיה עם זה?

אם תשאלו אותי אני רוצה לראות תוכים עפים חופשיים בג'ונגל. שם , ורק שם, מקומם. 
 אבל מי שרוצה לגדל תוכי, יגדל אותו . איתי או בלעדי.

גידול תוכים הוא מצב קיים. נתון, שלא רק שאי אפשר לשנותו, מספר התוכים החיים בשבי הולך וגדל.
ואז, הגבלת תעופה  עדיפה לאין ערוך על האפשרות השנייה, בה התוכי נשאר בכלוב כי בעליו "מרחם" עליו ולא רוצה לגזור נוצות. 

יש אנשים המאפשרים לתוכים שלהם תעופה חופשית באוויר הפתוח. התוכי עף- וחוזר אליהם. הדבר כרוך באילוף התוכי, וכמובן אינו נטול סיכונים. אבל אני מכירה כמה וכמה תוכים כאלה.

"צ'יינה", קונורית אדומת ראש, דואה (! ) עם בעליה. הוא בדאון והיא לידו. הטוב שבשני העולמות, אם תרצו.  
 
 ולמה אני חצויה.
לא רק בגלל הגבלת תעופה. בעיני, היא הרע במיעוטו.
כואב לי   כשאני רואה חיברות לא מספיק טוב, שנעשה בבתי גידול חובבניים שמגדלים תוכים בסרט נע, דוחפים מזון ולא חושבים  על אושרו של התוכי. 
 
עצוב לי כשאני רואה אנשים שלא יודעים איך להתנהג עם תוכים, לא מסוגלים להתמודד עם התוכי שמסובב אותם על האצבע הקטנה, שכן תוכים הם מומחים לא קטנים במניפולציות רגשיות…לא מסוגלים לשים גבולות לתוכי ומבלי משים מאמללים אותו.

ותוכי אומלל הוא תוכי שמפתח בעיות התנהגותיות ומתחיל להיזרק מבית לבית.  כתבתי על כך

בספר השני שלי. "ספר התוכים 2- המדריך להתנהגות תוכים ולרביית תוכים בשבי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

 

אני לא יכולה לראות תוכי שנקנה כסמל סטטוס (תתפלאו, יש גם כאלה) ואחר כך נזנח  לאנחות.
לא כל אחד צריך ויכול לגדל תוכי. זו מחויבות ארוכת טווח – יש תוכים שחיים עשרות שנים- ותוכי הוא חיה שדורשת לא מעט מבעליה.
קיצוץ נוצות התעופה מהווה חלק מאד קטן במשוואה הכוללת את אושרו של התוכי.
 
אושר הוא מושג מופשט וחמקמק ולא קל להגדה, בטח לא  כשמדובר בחיה , אבל שמחת חיים  היא דבר שאפשר לראות על שפת גוף והתנהגות.
וכן, יש תוכים מאושרים. גם כשהתעופה שלהם מוגבלת.

 

אני לא יכולה להתאפק ומצרפת גם את הסרטון המקסים הזה. צריך רמקולים, והוא שונה מזה שבפוסט הראשון.
 


 
 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל  On 9 למאי, 2007 at 15:11

    אני מצליחה ליהנות מהם גם בלי שיהיו אצלי בבית. הדררות האלה שעמי כתב עליהן, עפות עד הבית שלי ברמת אביב גימל, הם עומדות על העץ והחתולים שלי עוקבים אחריהם בעיני נץ איומות. והם כל כך יפים. כבר לא באו כמה זמן. אני מחכה להם בקוצר רוח. בינתיים יש כאן הרבה ציפורים יפות אחרות שאני רואה על העץ הגבוה למול ביתי, ויש כמובן את היונים המקסימות, שמאחר והן גרות שנים על אדן חלון הכביסה, למדתי עליהן דברים מדהימים. כשזוג רב למשל, הוא עולה לקומה מעלי ומתנחל שם על החבל כביסה, והיא נשארת אצלי, ויש דממת מוות. כי ככה הם מדברים המון, וכשהם רבים בניהם זה יותר גרוע מזוג נשוי שרב.
    ופעם דרה אצלי יונה בודהה, שכנראה קצת השתגעה כי למרות שלא היה לה בן זוג וביצים, היא התעקשה לעשות אצלי קן. ודגרה עליו אפילו שלא היו ביצים. הן כל כך אנושיות שזה הורס.
    אני אמשיך להתבונן בציפורים מרחוק ולהינות.

  • ערס פואטי  On 9 למאי, 2007 at 20:05

    בכל פעם שאני עובר ליד חנות חיות אני נכנס להסתכל בתוכים. בחנות ביצחק שדה נתנו לי לשחק עם תוכי חמוד וידידותי להפליא (אין לי מושג איזה גזע, צבעוני יחסית, גודל בינוני, אוהב להוציא לשון). 1400 שקלים והעובדה שעוד ייקח זמן לפני שאשקול ברצינות מנעו את אימוצו המיידי. גם התוכונים חביבים בעיני, אם כי עושה רושם שהגודל קובע ולו מעט – פשוט קשה לראותם מרוב שהם קטנים.

  • ש.  On 9 למאי, 2007 at 22:05

    קודם כל תודה על הפוסט הארוך והמושקע – מעניין ומעלה נקודות למחשבה…

    עם זאת, עדיין לא קיבלתי תשובה אמיתית לשאלה מדוע גידול ביתי של תוכים הוא חיובי והאם יש לקדמו. כפי שציינת, גופים אחרים ברחבי העולם מאפשרים את שימור התוכים הנכחדים ולמען האמת לי קשה להאמין שגידול תוכים מוחתמים יועיל להשבתם לטבע ביום מן הימים.
    אני חוזרת לטענה שהעליתי בעבר – אני מניחה שאת מגדלת תוכים כיום (או גידלת בעבר) – האם זה באמת מרגיש לך לחלוטין הוגן מבחינת התוכי?
    שהרי המצב האופטימלי לא באמת אופטימלי ולא מעטים התוכים המסתכלים לעבר החלון בכמיהה (וגם כמה דררות שמצליחות להגשים את זה מדי פעם).
    בתור מי שמגדלת תוכית באהבה רבה קשה לי להתעלם מהעובדה שנעשה לה עוול מסויים על ידי. למרות שבמסגרת התנאים בשבי מוענק לה טיפול מעולה אני בטוחה שלתוכי המוחתם לא ממש מזיז משימור המין שלו (מה גם שחלק לא קטן מהם נאלץ לחיות בדד ולא להנות מחיי זוגיות בגלל הפגיעה בהחתמה בגידול שכזה)…

    אומנם גידול תוכים בבתים הוא מצב קיים, אבל הענף עדיין יחסית קטן ובשלבי התפתחות. מעבר לכך – גם בלי צעדים פרקטיים – עצם הבחינה האתית של הנושא חשוב בעיניי.

  • שלומית  On 10 למאי, 2007 at 14:51

    ליעל, אני ממש מסכימה איתך שהם די אנושיים.

    נורא נחמד מה שסיפרת על זוג היונים שרב. הריב "בסדר" כי יש להם
    Space
    ויש לאן להתרחק עד יעבור זעם.
    לארס הפואטי (אחלה שם …) אל, אל תקנה תוכי אם אתה לא בטוח שיש לך הזמן להיות איתו ולהשקיע בו. זה כל כך שונה מכלב או חתול. זו מחויבות של ממש.
    ותוכונים, למרות הגודל, הם מדהימים. בדיוק קיבלתי הקלטה ממישהי שהתוכון שלה מדבר קרוב ל 100 מילים, אומר משפטים שלמים וממשיך ללמוד כל הזמן מעצמו, יעני אוטודידקט, מילים חדשות…
    ברגע שאני אצליח לפענח איזו תוכנה דרושה לי כדי לפתוח מה שהיא שלחה אני ואיך להוריד אותה , אשמח להעביר לכאן עדויות
    ש.
    כשמגדלים תוכים שאמורים להיות מוחזרים אל הטבע לא מחברתים אותם. זה כלל בסיסי. נותנים להורים לגדל בעצמם (הורות היא תכונה נלמדת )
    ומצמצמים למינימום מגע הכרחי.
    גידול ביתי, כפי שאנו מכירים אותו, לא תורם לשיקום תוכים בטבע.

    ולשאלתך- גידלתי אבל לא עוד. לא מגדלת תוכים. לא יכולה, מכל הסיבות שכאן ועוד.

  • ולנסיה  On 10 למאי, 2007 at 21:15

    אם מדובר בקובץ שהוקלט בטלפון סלולרי (סיומת AMR) – את צריכה נגן מיוחד

  • שלומית  On 11 למאי, 2007 at 00:24

    זה הוקלט במחשב כף יד. כשאני מנסה לפתוח זה מבקש
    itune
    אני מנחשת שצריכה לחפש תוכנה כזו ולהוריד אותה.
    אגב, אני נאלצת להיפרד מהמחשב שלי ל 5 ימים אבל כשאחזור אראה תשובות.
    תודה, שלומית.

  • רועי  On 25 לינואר, 2008 at 15:17

    שלום רב,
    אני מגדל מזה מספר עשרות שנים כנרים בביתי ולפני מספר שנים העברתי את גידול הכנרים על גג ביתי .
    לפני מספר ימים הגיעה העירייה בדרישה לסלק לאלתר את הכנרים עקב התלוננות השכנים .
    הבית הוא בבעלותי (בעלות פרטית).
    לשאלתי :
    1. האם ניתן לסרב לצו העירייה לסילוק בעלי החיים מהגג ?
    2. האם הגג הינו בית גידול אידיאלי לגידול כנרים מבחינה חוקית?

    נ.ב
    אני חייב לציין כי הציפורים גדלים בתוך מתחם סגור ללא מגע בעלי כנף מחוץ לתחום הגידול.
    כרגע קיימים יותר מעשרים זוגות כנרים.

  • שלומית  On 25 לינואר, 2008 at 18:04

    התשובות שאתה צריך לקבל הן מעו"ד ולא ממני.
    ד"ר שלומית לוי

  • ravid  On 18 לאפריל, 2008 at 01:48

    יש לי מספר שאלות אם תוכלי לענות לי אליהם אני הודה לך מאוד אז ככה יש לי תוכי ג'קו 1)הוא בן שנה והוא לא מדבר למה ואני לא יודע למה אני מדבר איתו הרבה 2)האם מותר לו להיות בחוץ שחם או קר או בכלל במרפסת 3)הוא מורט לעצמו את הנוצות ואנחנו משחקים איתו הרבה מדוע הוא עושה את זה בתודה רביד

  • שלומית  On 18 לאפריל, 2008 at 15:22

    לא כל הגאקויים מדברים. מתוך 10 תוכים, ידברו אולי 3 או 4. אבל גם אלה שמדברים מתחילים בממוצע בגיל 14 חודשים
    ,(למרות שיש כאלה שמדברים קודם). אל תתיאש.
    מותר בחוץ אם הוא מוגן מרוחות וגשמים.

    תוכי שמורט נוצות צריך להיבדק ע"י וטרינר תוכים.

  • רביד  On 18 לאפריל, 2008 at 17:47

    כמה עולה בדיקה אצל וטרינר והאם יש וטרינר באיזור ראשון לציון??

  • דורון  On 4 ליולי, 2008 at 12:10

    יש לי שני קוקוטלים שאני מגדלת בבית ואני קוצצת להם את הכנפיים כבר כמעט שנתיים, לא מזמן קניתי את ספר התוכים השני וכתבת שם שקיצוץ הנוצות וגזירת הציפורנים של התוכים צריכים להעשות על ידי וטרינר המתמחה בתוכים אבל הבעיה היא שאני גרה ליד אילת ואני לא יודעת איפה יש וטרינר כזה.

  • שלומית  On 4 ליולי, 2008 at 17:37

    עדיף שקיצוצים יעשו ע"י וטרינר משתי סיבות:
    כשגוזרים ציפורניים יורד לפעמים דם- ולא כל אחד יכול לעצור דימומים. צריך אבקה מתאימה וצריך יכולת לתפקד ולעצור את הדימום.

    קיצוץ כנפיים כדאי שמי שיעשה הוא לא הבעלים- כי התוכי לא אוהב שקוצצים לו, וחבל להרוס מערכת יחסים ביניכם.

    אבל אם אין לך ברירה אני מניחה שאת יכולה להמשיך. ודאי שיש ברשותך אבקה מיוחדת לעצירת דימומים.

    אני לא מכירה לצערי וטרינר תוכים באזור אילת.

  • קאייקס  On 5 לדצמבר, 2009 at 05:48

    היי
    רציתי לציין שיש לי בבית שני תוכי קוקוטל (בנות) שמעולם לא קיצצתי להם את הכנפיים
    הם זוכים כל ערב לשעתיים מחוץ לכלוב אצלי בסלון, ולמרות שהם עצלנים אני מעודד אותם לצאת, לשחק ולעוף קצת מידיי פעם
    את התוכים אימצתי משני מישפחות שפשוט חיפשו להיפטר מהם, ולקח לי המון זמן להרגיל אותם לכופתאות, אבל זה היה שווה את המאמץ!

    אני לא חושב שאני איי פעם אהייה מסוגל לגזול להם את יכולת התעופה, שהרי הם כלכך נהנות מכך

  • שלומית  On 5 לדצמבר, 2009 at 15:36

    זה לא שאני לא שמחה שהן יכולות לעוף, בטח שכן. אני פשוט מודעת לסיכונים, וכדאי שגם מי שמאפשר לתוכי לעוף ידע אותם:
    יש לכסות את החלונות- כי הם עפים לתוך הזכוכית השקופה ומתנגשים בה בעוצמה. זה שקול לתאונת דרכים, אצלנו.

    אני מכירה תוכי שעף לשרותים ולא הצלי לצאת משם.
    בקיצור, סיפורים לא נעימים.
    אז תאבטח את הבית שלך ככל האפשר, ותקפיד שיציאה מהכלוב היא רק כאשר יש מי שנמצא בבית ומשגיח.

    וחוץ מזה- נחמד לי לשמוע שיש מי שמאמץ תוכים ש"פוטרו" מבתים אחרים, ואפילו משקיע ב תזונה איכותית.

    ד"ר שלומית לוי

  • יסמין  On 28 לפברואר, 2010 at 14:27

    קניתי זו תוכונים- זכר ונקבה, לפני חודשיים וחצי ושאלתי היא: כשאני מתקרבת לכלוב הזכר פחות מפחד ונראה שנוח לו אבל הנקבה מסתובבת ממני ולא מסתכלת עלי למרות שאני נחמדה ומחייכת תמיד, ולא עושה תנועות חדות ואני גם נמצאת בגובה העיניים איתם כשאני מתקרבת לכלוב…

  • יסמין  On 28 לפברואר, 2010 at 19:24

    אז רק רציתי לשאול, למה היא מתנהגת ככה?????

  • שלומית  On 11 למרץ, 2010 at 13:18

    ראשית, מתנצלת על האיחור, לא ביקרתי בבלוג הרבה זמן.
    להבא שאלות רפואיות שאינן דחופות תשלחי בבקשה לאתר של פט נט, שם אני עונה עליהן
    http://www.petnet.com
    ודברים דחופים זה בטלפון למרפאה.

    לתוכים שונים אופי שונה. אחד חברותי יותר, השני פחות. בנוסף, כשהם חיים בקבוצה , אין לה אינטרס להיות נחמדה אליך, יש לה חבר אחר בינכה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: