לחופש נולד

רציתי שתראו את הפציינטים שלי.
הם באמת מדהימים.
התוכי שכאן שייך למשפחת הקקדו, ומוצאו מאוסטרליה וניו זילנד.
 
הקקדו הם תוכים מיוחדים.
 מצד אחד, רכים ואוהבים ודורשים תשומת לב.  רק תמזמזו אותם כל היום והם יהיו מאושרים.
 אין תוכי שאוהב מגע גופני יותר מהם.
 ומצד שני,  זה הזן עם הכי הרבה בעיות התנהגותיות- צריחות, נשיכות ותלישת נוצות, בין היתר.
 
חכו עד שתראו את הכישורים המכנים שלהם. אין עליהם בצעצועי פאזל הניתנים לפירוק , או מנעול קומבינציות.
 
 הקקדו לא נחשבים כתוכים בעלי יכולת דיבור,  אבל זה לא גורע מהאינטיליגנציה שלהם. 
 
 
שימו לב להבעת הסיפוק שעל פניו.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל  On 4 למאי, 2007 at 02:18

    בשנים האחרונות התאהבתי גם בתוכים ובשאר ציפורים (גם בזכות הקוריצה שגרה במגרש החנייה קרוב לשנה), ונורא בא לי גם, אבל בדיוק בגלל זה, בגלל הכלוב והכלא אני לא מוכנה להחזיק ציפור. לא מוכנה שציפור שכל קיומה הוא לטוס ולטוס בשמיים, תהיה כלואה אצלי בכלוב. וזה למרות הרצום העז שיהיה לי קסם אחד כזה.
    אם לא היו לי חתולים, אולי הייתי מביאה תוכי שיגדל בלי כלוב. אבל הבנדיטים שלי יכסחו לו את הצורה..

    לכן זו בעצם שאלתי לאוהבי ציפורים: איך אפשר לאהוב מישהו ולכלוא אותו בכלוב? חתול אוהב לחיות בבית. אני רואה את חתוליי והבעת התענוג שלהם לישון במיטות וספות. כלב מורידים שלוש פעמים ביום והוא יכול לרוץ. אבל לכלוא ציפור שכך יעודה לעוף? אני באמת רוצה להבין איך אפשר לאהוב ולכלוא בו זמנית. אודה על תשובות כנות מאוהבי ציפורים.

    נ.ב. אפילו את הקוריצה עהיפיפיה אני לא מעלה, כח אני רואה איך היא נהנית למטה ומעופפת נורא גבוה אל העץ. מדהים ממש.

  • Luna  On 4 למאי, 2007 at 11:10

    Well,…

    My name is Luna and I am an Umbrella Cockatoo, just like my cousin you can see in the video above. BTW, this cousin of mine is the least intelligent of our family and some of us think he's adopted! I can do Quantum Physics while hanging upside down but that's another matter.

    In general you are correct, we should be flying the wild jungles of our native Asian, African or South-American continents. Flocking with our relatives and friends rather than spend our lives in TERRIBLE caged conditions. but,… there are mitigating circumstances.

    1. People should be aware of the enormous responsibility and hard work involved in bringing up one of us. Taking a parrot home is an ENORMOUS task which should be considered seriously, almost as much as having a human child – it is a life long commitment!
    2. There is a huge industry of 'bird production' out there, by breeders and ignorants who are not going to stop even if you prove to them that what they do is extreme cruelty. So education and legal control is a must. Some that sadly does not exist in Israel.
    3. People who do love animals and parrots with all their hearts, like Shlomit, should be given stage and opportunity to spread their message about proper care for the welfare of us wonderful creatures.

    So yes, stick to cats and dogs and give them all the love you can, however if you do decide that one of my relatives should become part of your family, make sure you are well prepared.

    Cheers
    Luna

    PS Read Shlomit's books before taking a parrot home!

    PPS If you come across my second cousin Bernie, he is a Yellow-nape Amazon, don't believe a word he says… It wasn't me! I've never done it and besides… I only ate a little bit! 😉

  • ש.  On 4 למאי, 2007 at 18:12

    בתור מי שמגדלת תוכי באהבה רבה חשוב לציין קודם כל שלא כל התוכים "כלואים בכלוב"…

    תוכי מוחתם – כלומר מורגל לבני אדם – יוצא מהכלוב שלו מספר שעות לא מועט ביום (ויש אף מגדלי תוכים שמשאירים את הדלת של התוכי פתוחה ומאפשרים לו לצאת ולחזור כרצונו). כל מי שגידל תוכי באהבה יודע היטב שלא מדובר כלל בחיה אומללה – התוכי מאמין שהוא חלק מלהקת בני האדם בבית ומאושר שהרי הוא לא מכיר כל אופציה אחרת.

    לומר שזה המצב האידיאלי? בהחלט לא. הרבה בעלי תוכים לא מעניקים מספיק תשומת לב ליצור הכה אינטיליגנטי שבאחריותם ומעדיפים לראות בו ריהוט דקורטיבי לסלון.
    גם לגבי אלו שזוכים לבית טוב – יש לזכור את אהבתו של התוכי למעוף והעובדה שתוכים גדולים לפחות לא זוכים להנות מכך לאור קציצת נוצות התעופה שלהם אחת לכמה חודשים בכדי למנוע מהם נזק עצמי בהיתקלות ברהיטים, חלונות וכו'.
    דווקא בתחום החברתי לדעתי תוכים פחות סובלים – הם פשוט חושבים שהם בן אדם (ויעידו על כך כל בעלי התוכים שהתוכי שלהם ניסה להזדווג איתם…)

    התמונה של תוכים אומללים מול כלבים וחתולים מאושרים צבועה בעיניי – זכרו מאיפה הגיעו החתולים והכלבים במקור, גם הם לא היו מאושרים מ"כליאתם" בבתים במקום הריצה החופשית של הזאב לדוגמא… שנים רבות של ביות הפכו אותם למה שהם היום בדיוק כפי שהתוכים "מתבייתים" עם הזמן (אם כי הם רחוקים עדיין שנות אור מחבריהם על ארבע).

    בתור בעלת תוכי מצפונית עליי להודות שלעיתים אני תוהה לגבי התוכית שבבעלותי -האם היא מאושרת רק משום שאיננה מכירה כל סיטואציה אחרת? מבחינתי אפשר להגיד בדיוק את אותו הדבר לגבי שאר החיות המבוייתות (כלבים, חתולים ואפילו על דגים באקוואריום ביתי ממוצע).

    האמת, שזו הזדמנות מצויינת לשמוע את דעתה של שלומית המטפלת בתוכים ובכך מקנה לגיטימציה במידה מסוימת לכל תעשיית התוכים בבתים…

  • יעל ישראל  On 4 למאי, 2007 at 19:21

    רק הערה אחת לגבי הצביעות וההשואוות: כלב יכול לרוץ ולהשתולל כרצונו בשלוש פעמים ביום שמורידים אותו. החתולים שלי רצים ומשתוללים בבית המון!!!, ומטפסים על מקומות גבוהים, ומכוון שחתול מסורס חי בטריטוריה קטנה יותר מחתול לא מסורס, לא מפריע לו שהוא גר בדירה. גם החתולים שאני מאכילה למטה, מסורסים כולם, גרים באזור מאוד מצומצם בגינה, ולא זקוקים ליותר מזה. וכאמור, החתולים בביתי זוכים לכל הריצות המטורפות שהם מעוניינים בהם. ומטפסים על מדפים ועוד.

    ואילו תוכים ושאר בעלי כנף, את אומרת בעצמך שמקצצים להם את הכנפיים והם לא יכולים לעוף. והרי התעופה היא חלק מרכזי בהוויתם, כמו שלשייף ציפוריים על רהיטים זה חלק מהוויתו של החתול, ואני מרשה לו לעשות את זה כרצונו.

    לכן השוואתך לא מוצדקת, אולי כי אין לך חתול או כלב. אז נכון שאין לי תוכי, וברור לי שהוא מוחתם, בדיוק כמו חתול וכלב, אז חתול וכלב לא עפים כחלק מהוויתם. הם יצורים שהולכים על הקרקע כמונו. זה הבדל ענקי לדעתי, שאתם מתעלמים ממנו בגלל אהבתכם הרבה לציפורים. את האהבה אני מבינה, את הכליאה קשה לי מאוד לקבל.

  • שלומית  On 4 למאי, 2007 at 20:48

    שמחה שפתחתי דיון בנושא שמעסיק אותי באופן קבוע.
    ראשית, תעשית גידול התוכים באמת קיימת, והיא באה לענות על הצורך ההולך וגדל של אנשים שרוצים לגדל תוכים . גידול ממוסחר של תוכים עדיף בהרבה על האופציה השניה- תפיסת תוכים מהשבי, דבר שהיה נפוץ עד שנות ה 90. או- אז נחקק חוק האוסר לתפוס תוכים שנולדו בטבע, לייבא או לייצא אותם. .
    הנושא מורכב ומאד חשוב ואני חושבת שאייחד לו פוסט נפרד.

    כשתוכי חי בבית איתנו, אנחנו אמורים לתת לו את תחושת ה"ביחד" , הוא אמור להרגיש שהוא חלק מהלהקה שלנו.
    זהו המצב האופטימלי.
    לצערי הרב , לא תמיד זה המצב.
    כשאני רואה תוכי שלא יוצא מהכלוב בכלל, אוכל רק ג'אנק פוד (גרעיני חמניה) ולא מקבל תשומת לב- ליבי נכמר.
    ואני אכן רואה לא מעט תוכים כאלה.
    לשמחתי, יותר ויותר בעלי תוכים – מודעים ליכולות הקוגניטיביות והרגשיות העצומות שלהם ומגדלים אותם בסביבה הוגנת, יחסית.
    לגבי ההשוואה לכלב או לחתול, אין לה מקום.
    הכלב נמצא איתנו כבר קרוב ל 10,000 שנים והוא חיית בית לכל דבר. ואילו תוכים הם חיות בר. גם אלו שנולדו בשבי.

    האם אני נותנת לגיטימציה לתעשית התוכים? וואו, זה כבד.
    אני מקווה שלא.
    שום דבר אינו שקול, בעיני, לתוכי חופשי שעף בג'ונגל. שום דבר.
    אבל אני מציאותית. ואני חושבת שיש כל כך הרבה תוכים שגדלים בשבי, ולא בגללי. ואם הם שם, מגיעה להם עזרה רפואית.

    אני משתדלת לנצל את הפלטפורמה שניתנת לי, ובנוסף לטיפול הרפואי אני מקפידה ללמד ולדבר ולהסביר איך תוכי צריך לחיות. .
    מנסה לעשות לתוכים עולם יותר טוב.
    כי יש כוונות טובות אבל לא כולם יודעים לאן לנתב אותן.
    אני, אגב, מטפלת גם בנחשים. וזו חיה שאני לא אוהבת.
    אני פשוט מאמינה שמגיע להם טיפול רפואי כשהם חולים.

  • ש.  On 5 למאי, 2007 at 01:49

    רק כדי שיהיה ברור לכל, הערת "נותנת הלגיטימציה לתעשיית התוכים" לא באה כביקורת שלילית, אלא בכדי לפתוח את הדיון בנושא.

    ברור לי שכוונתך להעניק לתוכים – שכבר מצויים בשבי בין כה וכה – חיים טובים יותר כפי שמגיע להם… מצד שני, אין לי ספק שתוך כדי המלאכה בנושא (למשל בהוצאת שני ספרים העוסקים בתוכים – חשיפה ציבורית לא קטנה) נפתח פתח לא קטן לעלייה במספר מגדלי התוכים ולחיזוק התעשיה. שוב, ברור לי שהרבה תוכים זכו לשיפור בחייהם בעקבות הספרים, אבל לשם הדיון ההתייחסות היא דווקא ל"תופעות הלוואי".

    בשנות ה-90 כשגידול התוכים היה הרבה פחות נפוץ לפחות לא נאלצתי לראות בכל חנות חיות שנייה איזה ג'אקו או ארה אומללים מרוטי נוצות כי זה לא היה פופולרי כל כך. לצערי, ההיסטוריה מלמדת שככל שבני האדם יותר נמשכים לדבר מה (פרווה, כבד אווז) והביקוש עולה כך הקורבן המדובר סובל יותר.

    אין ספק שעדיפה תעשיית התוכים הביתית מתפיסתם בשבי, אבל לעיתים אני תוהה אם טיפוח הגידול הביתי אכן תורם למצבם בטבע, או שמא בראייה ארוכת טווח יחמיר אותו (הרי תפיסת התוכים למרות החוקים נמשכת, וכך גם הייבוא והייצוא והגידול הביתי רק מעלה את הדרישה)

    לגבי ההשוואה בין כלבים וחתולים – לדעתי, זו רק שאלה של זמן (לא מעט זמן, אבל עדיין זמן) עד שגם התוכים יאבדו יותר מתכונותיהם הפראיות.

    יעל, אני מבינה היטב את התמונה שמצטיירת בראשך של תוכי לכוד בכלוב, משועמם ו"נכה" כי איננו יכול לעוף. אם תפגשי פעם תוכי שגדל בבית טוב תראי מייד שזה לא המצב. אני גידלתי תוכית שכנפיה לא קוצצו (למרות הסכנה הגדולה בדבר ותוך השקעת הרבה אנרגיה בהבטחת סביבה בטוחה עבורה) בכדי שתהנה ממה שהציע לה הטבע ככל האפשר. יש אפילו תרבות של free flight (לא בארץ) בה מחנכים את התוכים לעוף בשדות פתוחים ולשוב לזרועות בעליהם.
    הרבה תוכים בשבי לא חושבים שהם מסכנים… הם לא מכירים מציאות של ג'ונגל והם מרגישים כחלק מהמשפחה לכל דבר, מאושרים ומאותגרים אינטלקטואלית.

    אני שמחה שהכלבים והחתולים שבבעלותך זוכים לתשומת לב ראויה, אבל מסיבוב קצר באגודות צער בעלי חיים או ברחובות העיר רואים היטב מי ספג מחיר כבד יותר מבני האדם… לפחות תוכים לא מרדימים על ימין ועל שמאל כי איזה אמא החליטה שלא בא לה על פרווה בספות.
    אני בכל אופן, בלי שום ספק, הייתי מעדיפה בהרבה להיות תוכי בית מוחתם מאשר חתול רחוב (מסורס או לא מסורס).

    ולשלומית – כאמור, אומנם אני לא עוסקת בתוכים בפומבי, אבל האצבע המאשימה שהעליתי מופנית במידה מסוימת גם כלפיי בתור מי שמגדלת תוכי.
    הלוואי שכל התוכים היו חופשיים בג'ונגל…
    אני מניחה שגם את מגדלת (או גידלת תוכים בעבר). אם כן אולי גם בך עלו נקיפות המצפון – האם מגיע להם יותר מ"המצב האופטמלי" בשבי?

    האם דווקא צמצום "תעשיית התוכים הביתית" והפניית המשאבים לשימור בטבע תעשה להם הרבה יותר טוב בסופו של דבר.

    מצטערת על האורך, מדובר בנושא שמעסיק אותי לא מעט… אגב, אשמח לקרוא פוסט מיוחד בנושא.

  • יעל ישראל  On 5 למאי, 2007 at 02:13

    בילדותי בדרך כלל היתה לנו תרנגולת בבית, כי אבי מאוד אהב תרנגולות. אלא שבילדותו הם גרו עם חסר גדולה, ואילו אנחנו גרנו בדירת שני חדרים, והתרנגולת היתה כלואה רוב שעות היום בתוך סוג של כלוב. לא ראיתי אז בעיה בזה.
    פתאום, לפני שנה, נחתה במגרש החניה בביתי המשותף תרנגולת מדהימה ויפה. היא נהדרת ממש. אני מאכילה אותה, אבל היא גם אוכלת תולעים ונוברת באדמה. ועפה לה, ולפעמים יושבת על העץ. זה מראה מרהיב. והיא מאושרת. וחיה שם עם החתולים שבכלל לא מציקים לה. אולי היא חושבת שהיא חתול. והיום אני רואה מה זה תרנגול שחי בחוץ, בסוג של טבע, הגם אם עירוני, לבין תרנגול כלוא. יש הבדל ענק.

    אז אני מבינה את כל מה שאתם אומרים, ומעריכה את מי שמנסה להעניק לציפורו חיים טובים יותר שבו יש לו צ'אנס לעוף. ובכל זאת לא פתרתם לי את בעית התעופה. כלבים וחתולים ואוגרים ושאר היונקים, הולכים על האדמה כמונו, ואן מספקים להם מקום טוב, אז הם מאוד מרוצים.

    ואילו ציפור, כל כמה שתתנו לו אהבה, בית ויחס טוב, נועד לעוף. ומונעים ממנו את זה. אני מאוד מעריכה את אלו שלוקחים אותה לשדה לעופף קצת ולחזור להורים. אבל כמה כאלה יש? מעטים מאוד.

    ולמה אני כל כך רגילה בעניין? כי גיסי החזיק ככה מאוד ציפורין ותוכים בכלובים, וגם הוא אהב אותם. אבל מה שווה האהבה הזו כשכולאים יצור שנועד לעופף חופשי בעולם?

    מה לעשות, אני מתקשה לקבל את זה. למרות שאני יודעת שבשל האהבה הרבה שלכם לציפור, אתם תצדיקו את זה בכל דרך. ואני חודה שאם הייתי מתפתה לקחת תוכי או ציפור אחרת, הייתי עושה את זה בעצמי בגלל אהבתי ליצור המופלא.

    כמו שאמרתי, במהלך הזמן גיליתי בעצמי שציפורים הן חיות חכמות ומלאות אהבה. אבל כואב לי שהן לא יכולות לעוף. זה כמו לקטוע לבנאדם את הרגליים.

    והערה בעניין חתולי רחוב: את צודקת ש. ואני ועוד אנשים כמוני מנסים לעשות הכול כדע להיטיב עם חתולי רחוב ומכלאות. אני מאמינה שהגישה הזו תגבר עם הזמן, כי יש יותר ויותר אוהבי חיות בארץ.

  • שלומית  On 5 למאי, 2007 at 19:00

    אני מתכוונת לכתוב פוסט ארוך בנושא.

  • adam  On 21 לספטמבר, 2015 at 15:28

    וואו חיפשתי את הפוסט הזה בגוגל בשביל הוידאו ואני קולט שעברו 8 שנים! מדהים 🙂 מישהו יודע איך למצוא את הוידאו שכבר לא מופיע?

  • שלומית לוי  On 21 לספטמבר, 2015 at 17:06

    אני לא בטוחה אבל נדמה לי שזה היה הסרטון הזה.

    חיפשתי לפי
    great escape cockadoo

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: