נערת הטלפון, או מסתורי הזמן האבוד

 שיחות טלפון עם לקוחות הן חלק בלתי נפרד מהעבודה.
יש ימים שאני מוצאת עצמי מדברת שעות מהבית, אחרי העבודה.  זו הסיבה, מן הסתם, שאני לא מסוגלת ללהג בטלפון על הא ועל דא.   החברות שלי כבר מודעות לחסכים הוורבליים שלי וסולחות לי.

בשיחה מאלפת שניהלתי לפני חודש,סיפר לי אדם שלא הכרתי שהגוזל שלו, כבן שלושה שבועות, היה חולה: מנוזל, משתעל, ובעצם בקושי נשם. אבל עכשיו, כך אמר, הכל בסדר.
מיותר לציין שמאד התפלאתי ושאלתי אותו : אז למה אתה בעצם מצלצל אלי? איך אני יכולה לעזור לך?
והלקוח מסביר לי לאט, כמי שמדבר לילד מפגר: מה זאת אומרת למה? הרי כתבת בספרך (ספר התוכים)  לדווח לרופא  על כל דבר…
 
לפני שבוע פנתה אלי אשה ושאלה: שמעתי שכדי שתוכי ידבר צריך לקצוץ לו את הלשון.
האם אתם עושים ניתוח כזה?
האינסטינקט הראשוני שלי היה לומר- למה לך, גברת. תעשי זאת לבד בבית, זה ממש פשוט.
מזל שאני בן אדם מנומס עם עכבות. הדחקתי את הצד האלים שבי.
 
יש ימים שאני קצת נרדמת בשמירה.
ביום כזה צלצלה רונית. רונית מתעניינת ברפואה אלטרנטיבית ואפילו עושה רייקי לנחש שלה. היא גם מוכנה להוכיח באותות ובמופתים שאכן הוא מושפע. לטענתה, הוא ממש רגוע ונינוח אחרי כל טיפול . רונית צלצלה כדי לספר לי כמה שהנחש אוהב את בעלה. הוא רץ אחריו בכל הבית ומקיא לכבודו.
השיחה נמשכה ונמשכה.
אני מוכרחה להתוודות שבאותו רגע לא הייתי ממש מרוכזת והקשבתי לה בערך כמו שאני מקשיבה לילדים שלי בשעות מסוימות של היום.
אני גם רגילה לשמוע ממנה תמיד נסים ונפלאות על הנחש שלה בו היא מאוהבת לחלוטין.
ולכן, כשסיפרה לי שהוא רודף אחרי בעלה בבית מרוב אהבה מלמלתי משהו בלתי מחייב.

למען האמת, הופתעתי לשמוע שיש בעל בבית. מערכת היחסים שנרקמה בינה לבין הנחש נראתה מערכת זוגית לכל דבר. לא חשבתי שיש שם מקום לעוד מישהו.
בקול רם ציינתי שאולי הוא דווקא מנסה לטרוף את המתחרה על ליבה.
כשהיא חזרה והדגישה את קטע ההקאות לכוון הבעל כבר הרגשתי מטומטמת לגמרי.
זו דווקא התנהגות המאפיינת תוכים,ולא נחשים. הצלחתי להשחיל משפט.
דממה מהצד השני. ולאחר מכן: כן, זה התוכי החדש שלנו שעליו אני מספרת לך…
 
 
אתמול היה יום מיוחד: שתי  שיחות קשות בערב אחד.
בשיחה הראשונה פתח הבחור בשאלת מחץ: האם לדעתי אפשר להרוויח הרבה כסף מגידול תוכים.
בלי להניד עפעף אמרתי לו- זה כמו לשאול כמה מרוויח עצמאי.(גם את זה כבר שאלו אותי).  מאחר והוא לא ירד לעומק דעתי המשכתי וסיפרתי לו שאני מכירה בן אדם שמכר דירה בגלל חובות שהיו לו על התוכים שלו. לצערי מכירת הדירה לא הספיקה לכסות חמש מאות שקל שנשאר חייב לי.
לזכותו של אותו בחור ייאמר: הוא לא סתם צלצל אלי ולא התכוון סתם לבלבל לי במוח: הוא הגיע מוכן.ציטט מאמרים על גבי מאמרים- הן כאלה המצדדים בדעתו והן כאלה הסותרים אותה. לכל מה שאמרתי לו הוא כבר קרא מאמר בנושא ונשמע בקיא בחומר.
במישור התיאורטי, כמובן. הבן אדם עוד לא גידל תוכי בחייו.
ברוב ייאושי- שכן השיחה התארכה והתארכה ללא סימני התעייפות מצדו- המלצתי לו להתחיל מזוג תוכים קטן, ובהדרגה, נגיד תוך עשר שנים, לבחון את מצבו ולראות אם אמנם הוא מוכן לגידול במסות גדולות.
 
 
השיחה השניה באותו ערב היתה אמורה להיות קצרה: מישהי רצתה לקבוע תור לבדיקת התוכי החדש שלה.
התחלתי להסביר לה ממה מורכבת בדיקה כזו והיא קטעה אותי בקוצר רוח מופגן.
ואז נזכרתי.
משהו בעוינות, באנטיפטיות שהקרינה אלי אותה אשה הזכיר לי את ביקורה הקודם אצלי.
את הביקור ההוא היא התחילה ככה:
אז זו את שכתבת את הספר המפגר הזה על תוכים…

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל  On 24 למרץ, 2007 at 19:17

    על זה כבר אין לי מה לומר. הוצאת לי מילים מהפה, שלומית. רייקי לנחש… מה עוד? יוגה לכלב? אוי אוי אוי אוי.

  • נתנאלה  On 25 למרץ, 2007 at 00:41

    שלומית היקרה

    בתור לקוחה שלך ושל קובי בקליניקה אני חייבת לציין שהשרות הטלפוני וגם פנים מול פנים הוא הכי טוב שיכול להיות. כל כך הרבה פעמים עזרת לי וגם כשהצקתי בשיחות טלפון ממושכות.
    אז שלא יהיה ספק, בסיפור זה משעשע אבל בפועל
    אמשיך לבוא אליך לייעוצים וטיפולים בגלל המקצוענות והשרות

  • ZivP  On 25 למרץ, 2007 at 11:53

    אני לא יודע לגבי רייקי, אבל דיקור מתחיל להתחזק . הווטרינר של חיית הספה שלי לומד היום בווינגייט והופך לאט לאט למכור ולמקדם דיקור וטיפול אלט' לחיות.
    (מדובר בוט' ותיק בעל מרפאה גדולה וראש מספיק פתוח)

    באופן אישי אני בהחלט בעד שידקרו אותה קצת במקום להרעיל עם כל פלאי הכימיה המודרנית.

  • שלומית  On 25 למרץ, 2007 at 16:47

    נתנאלה- תודה. כיף לשמוע.
    זיו- אתה יותר מצודק. הקטע על הרייקי היה ביקורת עצמית, על הקשב שלי שלא היה משהו. אבל אני מאד בעד רפואה אלטרנטיבית, כשאפשר, ומשתמשת בהומיאופטיה פה ושם (תוכים תולשי נוצות, לדוגמה)

    ויעל- נשמה, נשמה…בדיוק כשכבר תהיתי אם אין לי קוראים, אם אני משעממת, למה אין מגיבים…

  • ג'ורג'  On 26 למרץ, 2007 at 08:56

    "לא הבנתי את "החסכים הוורבליים.
    חוצמזה, מאמר משעשע מאד. נהנתי

  • אסי  On 27 למרץ, 2007 at 11:42

    להרוויח כסף מגידול תוכים.
    אז יש וטרינרית תוכים?
    מיד אני מודיע למגדלים השכנים שלי – ואולי אכתוב פוסט תגובה על הייעוצים שנתתי על חיות – כולל תוכים.

  • שלומית  On 27 למרץ, 2007 at 17:59

    זה גם השם של הבלוג שלי…אני מטפלת כמעט אך ורק בתוכים, פה ושם בזוחלים, מכרסמים ובכל מה שאף אחד אחר לא רוצה לטפל בו…

    עבדתי עם כלבים וחתולים, משם הסיפורים שלי. על תוכים רוב החוויות טריות מדי, אני צריכה שיחול על זה חוק התיישנות…

  • Luna  On 27 למרץ, 2007 at 20:33

    Shlomit,

    Next time this so called 'Lady' who said your book was crap calls, please refer her to me… you have my phone number. I have a great idea for an alternative treatment for her which I will administer. It's a combination of oriental acupuncture with Spanish Inquisition techniques 😉

    More… more… 🙂

  • תוהה  On 30 למרץ, 2007 at 17:34

    לגבי הלקוחה וה"אז את זו שכתבה את הספר המפגר"-
    מה עונים על שאלה כזו?
    אני פשוט לא יכולה להעלות בדעתי שום תשובה.
    מסקרן אותי מה ענית לה.

  • שלומית  On 30 למרץ, 2007 at 20:23

    האמת, זה באמת היה מצחיק.
    להבדיל, פעם אחת היה מישהו שהגיע אלי אחרי שהיה אצל וטרינר אחר, זה ש"כתב את ספר התוכים", לדבריו.
    מאחר והספר שלי הוא היחיד בעברית ידעתי שהוא טועה.
    טרחתי והבאתי לו את הספר כדי שיראה ששמי כתוב על הכריכה.
    רק אז הוא מלמל או קיי, שיהיה.
    ולדעתי אמר את זה בלי שהשתכנע אלא רק מנימוס.

    קשה להתווכח עם עובדות…

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: