מעשה בתרנגולת מאד מצוננת ובאיומים מוסווים

  
 
  
אין דבר החביב עלי יותר מהטיפול בחיות מחמד לא קונבנציונליות.
לכן שמחתי כשהופיעה בוקר אחד לילי במרפאה שלי.
לילי היתה תרנגולת ננסית. גודלה- כגודל פרגית ממולאה. נקודות עיטרו את נוצותיה וכרבולתה היתה  ורודה וקטנטנה והזכירה  יותר מכל סוכריה על מקל.
לילי סבלה משיעול שנמשך זמן רב. היא גם היתה מאד מצוננת: כמו ילד המקנח את אפו בשרוולו, תרנגולת מנערת את אפה ועודפי הנזלת נדבקים לכנף…
 
בעליה מאד אהב אותה. ידעתי את זה ברגע שראיתי באיזו חמלה הוא פותח את הקופסה שלה.
אמנם רגליה היו קשורות בחוט משיכה, דבר שאני בדרך כלל לא רואה אצל חיות מחמד, אבל בהיותה תרנגולת  אני מניחה שזה בסדר.
 
חוץ מלהשתעל לילי עשתה עוד דבר שתרנגולות חולות עושות: היא הפסיקה להטיל ביצים.
לאחר שאבחנתי את מחלתה, נתתי למשה אבקה אותה היה אמור להמיס במים.
 
ככה מטפלים בתרנגולות חולות: שמים את התרופה במי השתיה . זה נוח ובדרך כלל גם יעיל.
למחרת צלצל משה, כולו נסער, שלא לומר זועם ומאיים: לילי שלו מסרבת לשתות את המים והוא מבקש בכל לשון של בקשה  לטפל בה כמו שצריך ולא להתרשל.

ידעתי שאם לא אציל אותה, לא תעמוד לזכותי העובדה שבעליה חיכה למעלה משבועיים עד שהביא אותה לביקור. לא תעזור לי גם העובדה שהוא טיפל בה במשך שבוע עם אנטיביוטיקה של הנכדה שלו , אנטיביוטיקה שפג תוקפה לפני חצי שנה, לפני שהחליט לקחת אותה לוטרינר.
הזמנתי אותו עם התרנגולת והאבקה. שעה קלה נאבקתי בחישובים מחישובים שונים , מנסה לתרגם את המינון של מי השתיה למינון הזרקתי.
 הנוסחה המנצחת נמצאה והזרקתי ללילי את התרופה לשריר, תוך שאני מלמדת את בעליה איך להזריק.
עברו שבועיים. משה הזריק ללילי בקפידה רבה את האנטיביוטיקה- ואל יקל דבר זה בעיניכם: למישהו שלא הזריק אף פעם זה לא פשוט כלל וכלל. מה גם שמדובר בתרנגולת סרבנית וחמקמקה.
משה עמד בגבורה בשתי זריקות יומיות.
לילי מרגישה היום הרבה יותר טוב.
להטיל ביצים היא עדין מסרבת אבל אני סבלנית: משה הבטיח לי שאם היא תבריא הוא יביא לי ביצים שלה, ביצי משק אמיתיות.
אני עדיין מחכה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אסי  On 14 למרץ, 2007 at 20:07

    לי כל כך חבל שאני לא יכול לכתוב על החוויות עם המטופלים. הם קוראים את הבלוג שלי.
    אני יכול לנסות לכתוב משל על תרנגולת נרקסיסטית, או על שור עם סינדרום מטבולי נכון?

  • יעל ישראל  On 15 למרץ, 2007 at 00:13

    יש אצלנו בחצר למטה, בגינה ובחניה של בית משותף בתל אביב, תרנגולת שגרה שם כבר מעל לחצי שנה. והיא מקסימה ויפיפיה. אבל היום, בגלל הגשם, היא ממש בכתה לי בקול של בנאדם כשבאתי להאכיל אותה. עכשיו נבהלתי ממש שכתבת. אני מקווה שהיא לא תצטנן, כי אני כבר מאוהבת בה .

  • שלומית  On 15 למרץ, 2007 at 09:06

    לאסי- לילי זה שם בדוי. אולי אני צריכה לקרוא לה "ל" ברוח הימים האלו…
    אבל גם כווטרינרית, החשש שמישהו מלקוחותי יזהה עצמו קיים.
    אני די מסננת וממתנת .
    ואת ההערות היותר מרושעות שמגיחות מדי פעם אני מדחיקה ומתאפקת…
    יעל- אני מבינה אותך, קל להתאהב בהן…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: