פוסט קצת אחר- על חנונים ואיגואנות מבייצות

 גם וטרינרים נוסעים לסמינרים, לא רק אנשי הייטק.

הסמינר אליו נסעתי נמצא בלאס וגאס, והוא הסמינר הגדול ביותר מסוגו בעולם. 
 במשך חמישה ימים, נמצאים קרוב ל 7000 וטרינרים, רובם אמריקאים,כ- 2500  אסיסטנטים וכ- 3000 מציגים בכפיפה אחת. קשה לתאר כמה גדול וצפוף זה.
ההרצאות מתחילות בשמונה בבוקר ונגמרות בחמש, חוץ מכמה הרצאות שמתחילות בשש וחצי בבוקר (באמת) וכמה סימפוזיונים שנערכים בערב , בין שש לשמונה, למי שנורא משתעמם ויש לו קצת זמן חופשי. וטרינרים זה עם שקדן…
יש כמובן וטרינרים שמנצלים את האירוע   ובמקום הרצאות מבלים ליד שולחנות ההימורים .  
לא אני,החנונית האולטימטיבית . לא מפסידה רגע  וממלאת מחברות על גבי מחברות…
בכל שעה  נתונה אפשר לבחור בין עשרות הרצאות שונות.
יש הרצאות על רפואת סוסים, יש כאלה המופנות לוטרינרים של פרות, ויש גם כאלה לצאן. כן, יש גם התמחות כזו. יש וטרינרים שמתמחים בתיישים.
אבל רוב הוטרינרים כאן מטפלים  בחיות קטנות, כלומר כלבים וחתולים.  
 כאן הבחירה כמעט אינסופית. קרדיולוגיה, רפואת עיניים, רפואת עור , בעיות התנהגות ועוד.
 
דווקא הרצאות  בנושאים של תוכים אין יותר מדי בסמינר הזה.
גם בארצות הברית ,כמו בישראל ,יש מעט וטרינרים שמתמקדים בתוכים.

בדרך כלל אני נוסעת לסמינר מיוחד לוטרינרים של  תוכים. אבל ביקור בסמינר כללי מהווה בשבילי  הזדמנות לשמוע הרצאות שונות מהרגיל.
ככה לדוגמה בחרתי בהרצאה  על אולטרה סאונד שמתבצע לזוחלים. לא ממש  פרקטי למי שעובד בארץ  , אבל כיף.

אני מאד אשמח לראות את הלקוח הישראלי שיסכים לעשות אולטרה סאונד על האיגואנה המבייצת שלו.
בנוסף להרצאות יש תערוכה בסדר גודל שמצליח להפתיע אותי כל פעם מחדש.  קרוב לשלושת אלפים מציגים ומאות דוכנים , וכולם מנסים למשוך את תשומת ליבנו.
תור ארוך של וטרינרים ליד דוכן של חברת תרופות מעיד על כך שמחלקים שם מתנות.  האמריקאים לא מוותרים . מה שנותנים חינם הם לוקחים. מסתבר שצריך לשמוע הרצאה בת 8 דקות על מזון חדש ומקבלים תיק שחור כעור מפלסטיק.
הדיילת החיננית קוראת לי ואומרת: את לא רוצה תיק חינם?
עניתי לה. איזה חינם. זה 8 דקות עבודה.
הנימוק המדוייק  משתיק אותה.
 
 רוב הוטרינרים מנצלים את ההזדמנות לקנות מכשירים רפואיים, ציוד לחדרי ניתוח,  סטטוסקופים מעוצבים או ספרי רפואה.
 
ונחשו מי עמד ליד הדוכן היחיד שמכר טישרט עם ציורי חיות..   

התערוכה בלאס וגאס

פוסט זה פורסם בקטגוריה מיומנה של וטרינרית. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על פוסט קצת אחר- על חנונים ואיגואנות מבייצות

  1. שירי הגיב:

    דוכן הטישרטס הוא זה שיש לו נשמה.
    הנאה צרופה הבלוג שלך.

  2. כשלחצת על מכונת המזל, הופיעו לך שלושה ציורים של כלב פינצ'ר…?
    -)

  3. שלומית הגיב:

    תוכים, שלושה תוכים…
    שירי- תודה, תודה. כיף לקבל חיזוקים.

  4. איתן הגיב:

    ממש, אבל ממש מעניין אותי
    מי מממן נסיעה לכנס לוטרינר פרטי?
    את משלמת על זה מכיסך???
    זה נראה לי נורא שאין לכם איזה גוף שדואג להשתלמויות מקצועיות

  5. שלומית הגיב:

    היה נחמד אם זה היה ממומן, אבל לא. כל נסיעה כזו ממומנת באופן עצמאי. זה חלק מלשמור על רמה מקצועית.
    בקליפורניה, אגב, כל וטרינר חייב להיות בסמינר לפחות פעם בשנתיים כדי לשמור על רשיון העבודה.
    חבל שבארץ זה לא כך.

  6. מיתי הגיב:

    כיף לעקוב אחרי הפוסט…
    מי צריך סטטוסקופ? גם ככה הלב שלהם פועם מהר מדי מכדי לזהות משהו (;

  7. יש עוד? הגיב:

    תגידו…יש איפשהו להשיג סטטוסקופים מעוצבים? דחוף…

  8. שלומית הגיב:

    לא ידוע לי, אני מכירה רק בסמינר הזה.

  9. רופא עור הגיב:

    הגיע הזמן שיותר ויותר מקצועות שקשורות להצלת חיים (בין אם חיות או בני אדם) יזכו גם למימון כלשהו מצד ארגונים/משרדי הממשלה

  10. פינגבאק: מחדשת את הנדרים שלי « דברים שרואים מכאן: חוויות של וטרינרית

  11. פינגבאק: רשימות מלאס ווגאס: אני מזדקנת או מה. כמה כבר אפשר להיות פה. | דברים שרואים מכאן: חוויות של וטרינרית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s