דברים שרואים מכאן: חוויות של וטרינריתמסתבר שלגדל כלבים במנהטן זה סיפור לא פשוט ובטח לא זול. בדרכי לסנטרל פארק היום (ירד אתמול שלג. שאני לא אבוא לבדוק?)
תפסה את עיני מודעה בחלון ראווה:
DOG DAY CARE
Day care למי שלא יודע זה גן ילדים. אז לכלבים? הלו?
ארבע נשים עומדות ומפגינות.
יש להן שלטים ביד המפצירים לא לקנות כלבים גזעיים אלא לאמץ כלב בצער בעלי חיים.
מצאתי מקום לרקוד בו. בית ספר ענק במנהטן. ירדתי בתחנת הרכבת המרכזית (PENN) והלכתי ברגל 60 דקות. ארבעים רחובות נראים ממש מעט על המפה וקצת יותר כשהולכים אותם ברגל. אבל רק ככה אני לומדת מקומות חדשים. שועטת ברחובות , על אדים של אנרגיה .
הגעתי לבית הספר. וניסיתי להבין מהתוכניה איזה שיעורים אני יכולה לקחת. באותה שעה היו 3 שעורים שכבר התחילו, כולם בבלט קלאסי, כולם למבוגרים.
כבר סיכמנו שאין כאן מבוגר אחראי.למרות שכשהילד קרא את זה התעננו פניו: מה זאת אומרת אין מבוגר אחראי. ומה אני?
בהחלטה בוגרת, שקולה ואחראית שארכה כמעט חמש דקות -החלטנו לעבור לחוף המזרחי, לניו יורק. תחנה אחרונה בדרך לארץ.
מאחר וכבר יש מכונית וקצת ציוד שאי אפשר להשאיר מאחורינו – בעיקר כלי מטבח- אנחנו שוכרים טריילר מחברת "יו הול".
אני המומה מכמות הסירים, המחבתות, הסכינים, קעריות האירוח והמגשים שק. כבר הספיק לאסוף.
אין ספק שמדובר בהפרעה לכל דבר.
וטרינרית
